מופע האימים הכתום בחברון

סיוט העשבים השוטים אינו תם http://news.walla.co.il/?w=//901036
ושוב הם חוזרים, הגדודים הכתומים, ושוב הם על הגגות, ובפתחי הבתים, ושוב יצר הרע נדחק החוצה בפרצי אלימות, מכים בכל מה שעולה ממנו ניחוח זר: דוכן ערבי בשוק, תלמידה פלשתינית, חיל צה"ל, שמאלני סייען מסיק זיתים. ובאמת ניסיתי שלא לחטוא בהכללות, לומר: רק זה וזה המופיעים בצילומים, הנשפכים מהגגות ופרעות בידיהם, רק הם לבדם נושאים באשם. אבל הנה מתגלגלים ובאים רבניהם, מוריהם, דיירי חברון ותיקי מהדורות חדשות האלימות ומסנגרים, וללא סיג, בשמחת הכוח הברוטלי שחוזר וחוזר וחוזר. שוב פורצים העשבים השוטים מתוך אותה ערוגה
http://www.hofesh.org.il/articles/maavak/bad-weeds.html
האמנם שמעתי היטב את נאום ראש הממשלה החדש, מדבר על הסכם תוך הדברות עם המתנחלים? רק אתמול היו הפלשתינים האויב, ועמדה לפתחנו שאלת הצורך להדבר, שאלת האין פרטנר. ועכשיו מציעים את הצורך להדבר עם המתנחלים? לא הבנתי: האם הכוונה היא שמדובר באויבים, ועם אויבים, כידוע, יש להדבר; או שמא מדובר באויבים של ממש, כאלו שאינם פרטנר, ולכן החלום הוא להגיע איתם להסדר ואולי אפילו תוך הדברות?
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כרמית  On 5 במאי 2006 at 8:21 pm

    ואולי להידבר עימם לא מפני שהם אויבים, אלא מפני שהם דוברי שפה זרה, ובני תרבות אחרת, ומנהגיהם משונים, ופניהם אחרות. אולי מפני שבלי עדת מתורגמנים וקהיליית דיפלומטים, הם לעולם לא יבינו את דברינו, ואנו לא נבין אותם.

  • שמוליק  On 5 במאי 2006 at 9:19 pm

    ולהציל את המדינה מהכנופיה הכתומה

  • איתי  On 7 במאי 2006 at 12:49 am

    לא ירדתי לסוף דעתך בעניין הקטע שנמחק (?) אודות יומו של יום העצמאות.

    מה הבעיה עם הזזת יום העצמאות ביום או יומיים, אם זה מפיס את דעתם של קבוצה גדולה בעם – מטעם חיובי (אפשרות לחגוג?).

  • אורה לב-רון  On 7 במאי 2006 at 2:11 pm

    הכרזת המדינה בפועל ארעה ביום שישי. פעמיים חל יום העצמאות בשבת, ונחגג במועד.
    אחר-כך הוזז בעקבות הלחץ הדתי. מדובר באוכלוסיה דתית לא מבוטלת, שכלל אינה חוגגת את יום העצמאות ואינה בוכה ביום הזכרון.
    ברשומות הכנסת שקדמו לקביעת ושינוי המועדים יש דיונים מרתקים על האופן בו יש לחגוג ועל המשמעות. פתאום נכנס כח זר, שאינו שותף לארוע כולו, ומצליח לכפות על האחרים לא לחגוג במועד. אגב, נסה להציע להזיז את ערב פסח החל בשבת, לטובת נשים ה"מכינות את החג" בפרך.

  • איתי  On 7 במאי 2006 at 8:52 pm

    ישנם שאינם שותפים לצער – אך אני מניח, מבלי שאני מכיר את העובדות, שלהם גם לא אכפת מתי תחגג העצמאות.

    אינני מסכים גם עם הקביעה כי הציבור הדתי אינו שותף לאירועי העצמאות. אני חושב שעם הקמת המדינה לחמו אף חרדים רבים על תקומתה, במלחמתה הראשונה.

    באשר לערב פסח החל בשבת, הריני להעיר – מבלי לפגוע בזכותי להגיב עניינית – שדוקא מצב כזה הוא סבוך הלכתית, אך לא מעשית: כרגיל מגיעה המשפחה לליל הסדר כשהיא עייפה. בליל סדר החל במוצאי-שבת, ישנו כולם היטב במשך שבת.

    (זה בסדר להתיחס לעניין כאן, או שאת חפצה במעט יותר סדר?)

  • אורה לב-רון  On 11 במאי 2006 at 5:19 pm

    לא היית אשה המכינה ליל סדר כהלכתו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: