פוליטיקה לנשים פוליטיקה לגברים

מתחת לקו המשווה של הצדק.

אין כוכב.

 

בהיסטוריה הפולנית אין נשים. וגם בהיסטוריה העולמית יש מעטות. האשה חשובה דיה  כדי שיערפו את ראשה יחד עם המלך, אבל לא מספיק כדי להיות מלכה. ועכשיו קבלו את המונח המנשל העכשווי: מקצועי. נשים ממונות על החלק הרגשי, אבל גברים נותנים את ההיבט המ-ק-צ-ו-ע-י: היא יודעת להיות גננת, עניה, אם שכולה, והוא יודע להסביר למה. לכן הם ראשי הצבא והכלכלה, והן האובייקט של המדיניות. עוד צפיה ב'פוליטיקה' בערוץ הראשון.
 
 
המצב הביטחוני אינו נוגע לנשים. ואם זה נוגע, הרי שאין להן מה לומר על כך. זוהי תמונת המציאות העולה מצפיה נוספת ב'פוליטיקה' בערוץ הראשון. פנל על טהרת הגבריות יושב ודן בעניינים הבוערים: הבטחון, הכלכלה, האיום האירני. לפעמים יש אשה לדוגמא בפנל כזה. היא מייצגת את המקרה הפרטי שלה: הענייה, החד-הורית, בעלת המקרר הריק, נפגעת פיגוע, אם שכולה. היא נושאת מונולוג קטן, והמנחה מאיץ בה "את הסיפור האישי", שמא תחווה דעה או מבט כולל, זכות השמורה לגברים שכבר כובשים חיוך ידעני קטן. תיכף יסבירו לה למה נקלעה למצב ביש, ואיך יש לנהוג. אבל אין לדבר על אפליה, כמובן, כי יש פנל על טהרת הנשיות (כמעט). כאן עוסקים בעניינים נשיים: חינוך, ילדים, משפחה, פריון. כידוע, לגברים אין חלק בהבאת ילדים לעולם ובגידולם. למעט, כמובן לד"ר קדמן (ואני ממש בעדו ובעד פועלו החשוב!). כי, כאמור, יש לספק מבט "מקצועי" אפילו בנושא כזה.
זוהי, כך מסבירים, השתקפות ההבדל בין מי שמקצועי בתחום, לאדם סתם. הצבא, כידוע, הוא ספק הפנליסטים הגדול בנושאי בטחון. אבל גם בכלכלה הגברים מאיישים את הפנלים. לנשים, כפי שמצטייר, אין נגיעה לניהול תקציב, להבנה בסדרי עדיפויות וליכולת לנקוט צעדים חיוניים. למשל, אשה המגדלת שלושה ילדים בתקציב של 5000 ₪, אינה מבינה שיותר כלכלי לפטר שני ילדים ולהשקיע בשלישי. היא מתעקשת, יום אחר יום, שנה אחר שנה, להאכיל, להלביש, להשכיל את כל ילדיה. כמה לא מקצועי, כל כלכלן יגיד לה בפנל, שעדיף להפנות את כל המשאבים אליה, וכך תוכל לעודד את ילדיה להיות יותר רווחיים.
אולי בכלל מדובר באלטרואיזם של 'פוליטיקה': לוקחים אשה סתם, אחת שאין לה מושג איך להיות עניה, ומביאים תותחים כבדים שילמדו אותה.
כל זה הזכיר לי איך לפני שנים חפשתי לדמות בסיפור שם פולני לאשה . רציתי שם אופייני ונדיר, ולכן חרשתי את הערך פולין, היסטוריה, באנציקלופדיה העברית. אחרי אינספור מלכים, אבירים, מצביאים ואנשי דת, מצאתי לבסוף אשה אחת "ידוויגה". ותהיתי: מה עשו הנשים לאורך כל ההיסטוריה הפולנית? לא היו?
אותה שאלה מטרידה אותי נוכח הפנלים של "פוליטיקה": מה עשו הנשים בתקופת "הסכסוך"? הן יודעות פחות איך עושים שלום? יש להן פחות הבנה עם מי אפשר לדבר? והיכן הן היו לכל אורך המשבר הכלכלי? בג'קוזי? מה דעתן? רוצים לדעת מה דעתן!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארכיסקס  On 11 במאי 2006 at 4:10 pm

    חוץ מ: צודקת!

  • יורי  On 11 במאי 2006 at 5:13 pm

    עד שהגבר הפולני המציא את הריצפה הוא פשוט דרך על אשתו ולכשהומצא החיפוי היא פשוט התחילה לעשות פאנלים.
    על מה תליני אורה ואת ישבת בפאנלים טלויזיוניים יותר מפעם אחת
    תגידי תודה שזו היית את ולא מסעודה משדרות.
    נו באמת!!!

  • אורה לב-רון  On 11 במאי 2006 at 5:32 pm

    אכן ישבתי, ואני מצפה לשבת עם מסעודה, ולא רק עם ה'מומחים' שהקיפו אותי. אגב, פעם אחת השתתפתי בנושא חינוך, פעם בנושא שירה עברית ועוד פעם בענייני דת. ו…כן, היו גברים מקצועיים

  • איתי  On 11 במאי 2006 at 6:30 pm

    לדעתי זה אווילי להציב באותו פנל
    את "המקצוענ/ית" ואת "האיש/ה הפשוט/ה", בלי קשר לנשים וגברים.

    מה בדיוק יכולה אלופת פיקוד העורף לומר למסעוד משדרות שביתו מופצץ בקסאמים?

    ומה שרי אריסון יכולה להגיד למשה מנווה יעקב שסגרו לו את הסניף בשכונה והוא צריך לקחת אוטובוס רק בשביל להפקיד את הצ'ק?

    הטלויזיה בנויה על צבע וקונטרסט, ולא על שיחה ושפה משותפת. הנה עוד סיבה לזרוק אותה מהבית.

    ומעבר לטלויזיה: האתגר האמיתי של מובילי המדינה (בתחום הפוליטי והכלכלי-חברתי גם יחד) הוא למצוא דרך לשוחח בגובה העיניים. כי אולי כבר קצת מאסנו בקוסמים/ות ובגאונים/ות.

    לגבי העצמה פוליטית ר' הצעת שוקי :
    http://www.notes.co.il/shooky/18859.asp

  • אורה לב-רון  On 11 במאי 2006 at 6:37 pm

    לא כל מי שמומחה בזוית הצבת התותח, יודע איך לעשות שלום. יש, למשל, מגשרים ומגשרות, אנשים שהקימו בתי ספר יהודים-ערבים, כאלו העוסקות בפתרון סכסוכים, ואותם אפשר בהחלט להושיב ולהציג כמה דרכים להתמודדות, בלי להציג את כל צמרת הפיקוד (מיל.). איך זה שאתה טועה לחשוב כאילו התכוונתי לאשת צבא. ממש לא. ואפשר למצוא הרבה קונטרסט וצבע בין מומחיות בתחומים השונים.
    אשר למפלגת נשים: זה נוסה גם בארץ, וגם כאן נכשל.

  • איתי  On 11 במאי 2006 at 8:01 pm

    פשוט הצלבתי את המינים של מסעודה משדרות ואלוף הפיקוד. כנראה לא מצחיק.

    ובעניין יצחק קדמן. יש עליו לא מעט ביקורת גם מטעם עובדים סוציאליים, כי הוא אוהב בעיקר את מה שפופולרי בתקשורת ולא מטפל מספיק בבעיות הבוערות. בעצם זה דומה קצת לביקורת על מבקר המדינה החדש, חוץ מזה שקדמן הוא מוסד נצחי כמעט (וגם זה אולי לא כ"כ בריא). המורים מאשימים אותו בכך שהוא עוסק רק בזכויות התלמידים, אך לא מדבר בכלל על חובות התלמידים, וכי למרות כוונותיו הטובות הוא רק תורם לאובדן הגבולות במערכת החינוך ובכלל:

    בהארץ: בעד ונגד יצחק קדמן:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=372696&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: