נישואין נוסח ישראל

די! די! עזבו אותנו מדיקדוקי יהדותם וממזריותם של אנשים. זה לא נוגע לנו בשום צורה. זוג רוצה להנשא, ופתאום מפילים עליו תלי תלים של פלפולים שאינם קשורים לחייו והכרתו: כהן (של מה? של מי?), ממזר (הטחת עלבונות מטעם הרשויות?!) עגונה (מה פתאום, סתם אשה לבד) ושורה של סייגים ותנאים. ועכשיו מציעים חוק "חדש" המאמץ את הלשון המפלה, הלא רלוונטית הזאת.
ועל כל אלה מרחפת האמתלא המצוצה מהאצבע: אחדות העם היהודי! איזו אחדות? מאיימים שדתי לא ינשא למי שנולדה שלא מנישואין שהוא דוגל בהם. ואם נולדה ללא נישואין? אם היא בת לאם שיש לה שלושה ילדים מאבות שונים ומעולם לא פגשה במוסד הרבנות – האם אז ישא אותה? לא רק שלא ישא, אלא גם ישמיץ אותה ויכנה אותה ממזרה, ועדה שלמה של רבנים מחרים מחזיקים אחריו, וגם רבנים המקבלים שכרם מהמדינה יצרפו קולם, ויסרבו לתת שירותי נישואין.
הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יפסיקו להתראיין ודבר בשבח מתן אפשרות לנישואין לחלק כזה או לחלק אחר באוכלוסיה. צאו רגע מאולם הדיונים והתבוננו במציאות: הזוגות חיים יחד, אם בנישואי חו"ל אם בנישואין אזרחיים, אם בלי נישואין. ילדים נולדים, נכדים מתבגרים, ורק ממשלת ישראל עדיין שבויה בתת סעיפים של ניסוחים דתיים עתיקים. ספרו לילדים שהוריהם הביאו אותם לעולם שלא במסגרת הכללים בחוק מתן-תורה, ולכן הם והוריהם והורי הוריהם בכלל לא חוקיים, ולכן הם יכולים להקים משפחה כרצונם, אבל אם ברצונם להרשם כמשפחה ברשויות המדינה, עדיף שיעזבו את ישראל.
לא יאומן ששרים שנונים, חכמים, נאורים וחילונים אינם מצליחים לשחרר אומה שלמה מאחיזתם המטורפת של קבוצת קנאים חשוכים.
 
בתגובה לכתבה ב"הארץ" מאתמול
 
רק לנישואי תערובת
מאת שחר אילן
הצעת החוק
נפלאות דרכיה של הפוליטיקה הישראלית. אם היתה עוברת הצעת חוק ברית הזוגיות המקורית שגובשה על ידי ממשלת הליכוד-שינוי, היה כל אזרח ישראלי שחפץ בכך יכול להינשא בנישואים אזרחיים (כאלה שמקפידים לקרוא להם רישום זוגיות ולא נישואים אזרחיים). אבל כיוון שהמפלגות הדתיות מתנגדות להעברת חוק ברית הזוגיות, תועבר הצעה מוגבלת יותר. זו תאפשר נישואים אזרחיים בישראל רק לסוג אחד של יהודים, אלה שיבקשו להתחתן עם לא יהודים. מי היה מאמין שדווקא בישראל יונהג מסלול נישואים מיוחד לצורך נישואי תערובת.

והנה עוד פרדוקס: החוק יאפשר רישום זוגיות למי שהרבנות תסרב לחתן אותו. כלומר, הוא יעניק עדיפות ברורה לעולים שאינם יהודים. גם היום נתקלים המאמצים לשכנע את עולי ברית המועצות לשעבר להתגייר בקשיים רבים. קשה לראות לאיזה עולה יהיה עניין להתגייר, מרגע שיתברר שמצבם החוקי של הלא יהודים נהפך לעדיף בהרבה.

האם באמת מתנגדות המפלגות הדתיות לחוק ברית הזוגיות, משום שזאת עמדת ההלכה? או שמא הן פשוט אינן מעוניינות לשמוט מידן את המונופול הכלכלי רב הערך על הנישואים? לכאורה, את התשובה אפשר ללמוד מדבריו של הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי-דורון, בכנס רבנים שנערך לפני כשנתיים. בקשי-דורון קרא להנהיג נישואים אזרחיים. הוא טען, שהחובה להתחתן בנישואים דתייים מובילה לתוצאות מזיקות מבחינת ההלכה, כיוון שהיא מרבה מעשי ניאוף וממזרות. "לא צריך לקדש בכוח בני זוג שלא רוצים להתקדש", אמר. עוד ציין, שישראלים רבים עוקפים את החוק ומתחתנים בנישואים אזרחיים בחו"ל וכי החובה להינשא ברבנות יוצרת שנאה לדת.

בוועדת בר-און, שחיברה את חוק ברית הזוגיות במהלך 2004, היה חבר גם ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהמפד"ל. סלומיאנסקי גיבש את ההצעה תוך התייעצות מתמדת עם רבנים דתיים-לאומיים בכירים. וזה הנימוק ההלכתי שעומד מאחורי רעיון רישום הזוגיות: אם הוצעו לבני הזוג שני מסלולים, שאחד מהם קרוי נישואים והוא כולל קידושין על פי ההלכה והשני מסלול של רישום זוגיות בלבד, והזוג יבחר ברישום הזוגיות; יהיה ברור שהם לא התכוונו להינשא. ממילא גם לא ייווצרו בעיות של ממזרות ולא יהיה צורך בגירושים על פי ההלכה. לא סיבות הלכתיות הן שמנעו את השלמת המהלך, אלא התקדמות תהליך ההתנתקות שהביאה לפרישת המפד"ל מהקואליציה.

האם באמת אפשר יהיה ליצור מצב שבו חלק מאזרחי ישראל יכולים להינשא במעין נישואים אזרחיים בארץ והיתר נאלצים לנסוע לחו"ל, כפי שמציע משרד המשפטים? סביר להניח שברגע שהחוק יעבור, יימצא מי שיעתור לבג"צ וידרוש להחיל את רישום הזוגיות על כלל האוכלוסייה, בטענה שמדובר בהפרה של עיקרון השוויון. אולי בג"ץ יאשר את החוק ואולי לא. מה שברור זה שמרגע שייווצר התקדים של רישום זוגיות בישראל, יהיה קשה מאוד למנוע את התרחבותו לכלל האוכלוסייה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מסעודון  On 5 ביולי 2006 at 9:19 am

    צריך לדעת על מה אנחנו מדברים, לא?
    אמרת "ואם נולדה ללא נישואין? אם היא בת לאם שיש לה שלושה ילדים מאבות שונים ומעולם לא פגשה במוסד הרבנות" – אם כך, לא מדובר בממזרות, אלא ב"בעילת פנויה". בשל כך אין "סכנת ממזרות" בנישואין אזרחיים. מה שכן יש שם זה חשש לגבי יהדותם של הילדים.
    אבל, כשבאים להשמיץ את ה"חשוכים" אפשר להיות בור, עם הארץ ולהתנהג כחית השדה, נכון?

  • אורה לב-רון  On 5 ביולי 2006 at 9:44 am

    האם אתה אומר 'חית השדה' בקונוטציות שליליות? רק משום שהיא לא מבחינה בין בעילת קטינה בהסכמה ובמכות לבין סתם אכזריות לבין הפירוש של זה לפי רבא או לפי אביי?"

  • מסעודון  On 5 ביולי 2006 at 10:44 am

    הביטוי חית השדה, כנראה שאת בבעיה…

    אך מה בעילת קטינה, רבא ואביי שייכים כאן? מה עניין שמיטה אצל הר סיני או מה העניין בין התחת לקוף המחט?
    את טוענת טענות ומשתמשת במושגים מבלי להבין אותם, ואין זה משנה אם מדובר בממזרות, בעילת פנויה או בננות ו"משק".
    כנראה שמרוב מטאפורות כבר אין לשום דבר משמעות….

  • אורה לב-רון  On 5 ביולי 2006 at 11:10 am

    קיימת רק בתוך קונטקסט שאינו נוגע למרבית הישראלים. אותי, למשל, מעניין מאוד ההיבט הסוציאלי של הסוגיה, או האקולוגי, אבל את ההיבט הזה אי אפשר לפתור ע"י מכירת שום דבר לערבים ונוכרים. גם חית השדה לא מעניינת אותי במובן שאתה מרמז אליו. זו בדיוק הגישה: אל תגידו לי עם מי להנשא, אם ממזר ואשת איש לא אומר לי כלום. איש באמונתו יחיה.

  • מסעודון  On 5 ביולי 2006 at 12:00 pm

    וגם כתוב בעשרת הדיברות שאסור לשקר, נכון?
    אז זהו, שלא! האמרה המקורית היתה "צדיק באמונתו יחיה" (איזה הבדל!) ובעשרת הדיברות כתוב שאסור להעיד עדות שקר…

    אם כבר איש באמונתו יחיה, אז אולי כל אחד מאיתנו יחליט עבור עצמו באיזה צד של הכביש בא לו לנהוג, או באיזה יום מימות השבוע בא לנו לקחת את החופשה השבועית?! זה אולי נשמע נהדר, אבל לא ניתן לקיים חברות לאורך זמן בצורה זו.
    החוק (וההלכה היהודית היא סוג של חוק) נוצר כדי להגדיר נורמות חברתיות בנות אכיפה. ההלכה השתנתה עם השנים (ומכירת אדמה בשמיטה היא דוגמא לשינוי שכזה, שמקורו בקשיים שונים שנוצרו עם המושג המקורי של שמיטה), אך, לצערי, יהודים רבים מושכים את ידיהם מן הנסיון לעסוק בשאלת המשמעות של היותנו יהודים. יהודים אלה חושבים שדי אם אקרא לעצמי יהודי כדי שאהיה
    כזה (ואולי עדיף להיקרא בשם אחר…), ושאין לנו כל צורך לשאוב מן המסורת המחשבתית וההיסטורית היהודית (שמה לעשות, סבבה, רובה ככולה סביב ההלכה), לנסות להתעמת איתה ואף ליצור במסגרתה אפשרות לדור שלנו לחיות כיהודים.
    הבעיה ב"אל תאמרו לי" היא שאת נופלת לקטגורית הרשע מן ההגדה של פסח… אולי במקום זה היה עדיף להכיר מושגים, להתעמק בשאלות ולנסות ליצור מסגרת שהיא אלטרנטיבה יהודית לעולם האורתודוכסי?! אבל זה ידרוש יותר מדי מאמץ, ורצון לעסוק בטכסטים ה"פרימיטיביים" שיצרו, בין היתר, רבא ואביי, הלא כן?!

  • ארי  On 5 ביולי 2006 at 2:14 pm

    את מבלבלת בין קשר אינטימי בין שני בני זוג – שבו החברה לא מתערבת ולא יכולה להתערב, לבין מוסד הנישואין – שהוא יישות משפטית, באמצעותה בני הזוג מצהירים כלפי החברה והציבור על הקשר הזה. מכיון שההצהרה היא מול הציבור ועבורו (כי בני זוג יכולים לחיות יחד ללא נישואין), יש לחברה מילה באיזו צורה ההצהרה תתבצע, איך מי כמה ולמה. וכל זה מאוד נוגע לנו. רק לנו – לא לזוג שנישא – הם יכולים לחיות יחד בלי נישואין או לא, שיעשו מה שהם רוצים.

    חברה פועלת באמצעות מערכת משפטית, ומערכת משפטית בנויה מסעיפים ותתי-סעיפים ופלפולים ופרשנויות משפטיות. ככה זה עובד.

    בעצם, אין לי כח להסביר לך את כל זה.

  • אורה לב-רון  On 5 ביולי 2006 at 2:53 pm

    49?ולא ראוי שחברה תמצא אופן שבו רוב הציבור המבקש להקרא זוג נשוי, יוכל להקרא כך? בלי תנאים משונים שקבוצת שוליים דתית מכתיבה

  • מסעודון  On 6 ביולי 2006 at 9:44 am

    נדמה לי שאת נמצאת בשוליים. כל ממצא סטטיסטי מראה כי רוב הציבור בישראל הוא מסורתי… זה כמובן לא אומר שאין צורך בנישואין אזרחיים, אבל – כנסי לפרופורציות…

  • אורה לב-רון  On 6 ביולי 2006 at 3:29 pm

    הרעיון הוא למצוא נישואין שירשמו את כ-ו-ל-ם, לא הרוב קובע. אגב, מותר יהיה להנשא גם אצל רב..

  • מסעודון  On 6 ביולי 2006 at 3:58 pm

    לטיעון אלא למה שאת חושבת שהוא הטיעון?
    אני לא טוען כנגדך שאין צורך ברישום אזרחי של נישואין, אלא אני טוען שהחברה בכללותה צריכה לקבוע מה יהיה אופי רישום הנישואין, ומה ההתייחסות החברתית לזוג נשוי.
    את מנסה לכפות את עמדתך בכך שאת מציגה כאידיוט או כ"קנאי חשוך" כל מי שחושב אחרת ומשתמשת במושגים מבלי להבין מה הם אומרים (וזה עניין חוזר אצלך…).
    ולעניין שהערת לגביו – הרוב דווקא כן קובע בעניין זה; לזוגות נשואים ניתנות הטבות רבות שממומנות, בין היתר, מהקופה הציבורית. אני בהחלט מבין מדוע אדם ירצה שיכירו לצורך כך רק בנישואין שמקדמים תפיסת עולם מסויימת ולא תפיסה אחרת; עניין הנישואין הוא גם חלק, לדעת רוב הציבור (ואין זה משנה אם יש בכך אמת אם לאו), מעיצוב אופייה של מדינת ישראל. האם זה נחמד מצד רוב האוכלוסיה – ייתכן (ואולי אף ודאי…) שלא! אבל זה חלק מהליך קבלת ההחלטות בחברה דמוקרטית. ברגע שאת מעקמת את פרצופך לנגד תהליך זה כי אותם "חשוכים" ותומכיהם, שהם טיפשים בעינייך, הם בעלי המאה, את למעשה מבטלת את הבסיס השיוויוני של ההליך.

  • kagome10  On 25 בדצמבר 2007 at 4:07 pm

    דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, אלא גם מתן שיוויון זכויות למעוטים.
    והרי אמרו חז"ל – הפוסל – במומו פוסל.

  • אורה לב-רון  On 25 בדצמבר 2007 at 4:13 pm

    למשל, גם לממזר יהודי יש זכות להנשא, למרות שהוא ממש מיעוט.
    ואגב, אין לו זכות כזו רק בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: