דוד המלך והמומחית לבטחון העורף

מתי הזמן המתאים להפגין? כשהתותחים יורים חושדים בך בחוסר פטריוטיות, וכשיש שקט, חושדים בך בטירוף. מהו הזמן המתאים להפגין נגד מלחמת לבנון?
ההפגנה הראשונה שלי נגד מלחמת לבנון היתה חודש לפני "שלום הגליל". עמדנו קומץ אנשים "סהרוריים" בפינת כיכר מלכי ישראל, נושאים שלטים, ואנשים סובבו אצבע לרקה ואמרו "כל הכבוד, מפגינים נגד מלחמה שאינה קיימת". איך ידענו שעומדת לפרוץ מלחמה סודית כזו? כי הכרנו את אריק שרון ודרכי חשיבתו. הבנו שגם אם עוד לא סיפרו לראש הממשלה בגין, המלחמה כבר מוכנה, ממתינה לתירוץ המתאים.
אחר-כך הפגנו כמעט 20 שנה כדי לצאת משם. ולבסוף, כמו כל התנהלות חד-צדדית, יצאנו משם בלי לדבר עם הצד השני. אגב, אריק הצליח לחסל את ריכוז אש"פ בדרום לבנון, להקים את צד"ל, ו… להמשיך לא לדבר מחוץ לקני הרובים והתותחים. מאז את מקום אש"פ בשטחים תפסה חמאס, את מקומם בלבנון תפס חיזבאללה, אבל אנחנו לא תפסנו. אין שקט חד-צדדי, אין הסכמה בלי דיבורים.
אז מתי הזמן המתאים להפגין? אם לשפוט לפי דוד המלך – לפני האסון! בשמואל ב' פרק י"ב דוד צם ומבקש על נפש בנו, בכורה של בת-שבע. ברגע שהילד מת, דוד קם, מפסיק את התענית ומסביר כב וַיֹּאמֶר–בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי, צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה:  כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ, יחנני (וְחַנַּנִי) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד.  כג וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם–הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ, עוֹד:  אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו, וְהוּא לֹא-יָשׁוּב אֵלָי.
מאז הפגנת לבנון הראשונה, כל אימת שאני שומעת מומחים צבאיים מבטיחים שתהיה או לא תהיה מלחמה, אני זוכרת שהם לא מבינים במה שחשוב באמת, המניעים העמוקים של בני-האדם. זוהי נחלתם של מומחים לביטחון העורף. כמו שמונת משתתפי אותה הפגנה, וכמו דוד המלך, שידע מתי יש טעם לעשות הפגנה.

כל זה בבחינת הקדמה להזמנה להצטרף
למצעד מחאה
להשתיק את התותחים — ולהתחיל לדבר!
אנא הפיצו את ההודעה בין חבריכם והתגייסו בהמוניכם: 
די לטירוף המלחמתי!  די לאשליית החד-צדדיות!
די להרג אזרחים בלבנון, ישראל ובעזה!
מו"מ מדיני עכשיו!

נפגש ביום ראשון הקרוב, 16.7.06, בשעה 19:00, בשדרות חן פינת פרישמן בתל-אביב.
 
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טינופת צופים  On 16 ביולי 2006 at 1:55 pm

    לדבר בהקשר הזה פירושו להיכנע לתכתיבים של צד שהמטרה האולטימטיבית היא חיסולו של הצד שלנו.

    אם אתם נשים ישרים אתם צריכים להגיד את זה באופן גלוי.

    יש כאן זריית חול בעיניים כשיוצרים רושם שדיבור עם חיזבאללה הוא בניית אמון כמו במצב של סיכסוך בין שני אנשים.

  • אורה לב-רון  On 16 ביולי 2006 at 3:14 pm

    חוץ מאשר להפציץ או לוותר בכל החזיתות יש אופציה של מו"מ. מדברים. זה לא מבהיל, לא נושך, אבל דורש סוג של יכולת. קוראים לזה אסרטיביות.

  • מסעודון  On 16 ביולי 2006 at 4:39 pm

    הבא -השכן שלך מחליט שכל פעם שהוא רואה אותך עולה במדרגות הוא נותן לך סטירה. כשאת שואלת מה רצונו הוא אומר לך שהוא רוצה את מקום החניה שלך מתחת לבית, שלדבריו גזלת ממנו, והוא ימשיך במעשיו עד שתחזירי לו אותו. את מנסה לערב את המשטרה, אבל היא לא מתערבת. מה היית עושה? לפי דברייך כאן אני מבין שהיית מנסה
    לדבר על ליבו של שכנך הנחמד. זה טוב ויפה, אבל מה אם הוא לא היה מתרצה ובתגובה היה גם בועט בך בכל פעם שהיה רואה אותך. גם אז היית ממשיכה לדבר על ליבו? ואם הוא היה ממשיך בשלו וחובט בך באיזה קרש בנוסף לסטירה ולבעיטה? מה אז?
    נראה לי שאת מסרבת להכיר בכך שלאלימות יש יתרון בסכסוך שבו אחד הצדדים מוכן לנקוט באלימות ומשוכנע שהצד השני לא ינקוט באלימות.
    לגישה הזו אין, לצערי, שום תימוכין מן המציאות.
    אנשים אכן נוקטים באלימות ואין זה משנה אם מדובר במריבה על מקומות חניה או על חבל ארץ זה או אחר. השאלה היא רק מה יגרום להם להרהר במעשיהם להבא. אני בהחלט משוכנע שתגובה כמו זו שאת מציעה דווקא תעודד התנהגות אלימה, ולא להיפך…

  • דפני  On 16 ביולי 2006 at 9:13 pm

    האם התכוונת, בדוגמת השכן, שהדבר החכם/נכון לעשות הוא לשלוף סכינים ולרצוח אחד את השני?
    בטח גם אתה לא חושב שזה רעיון טוב. ואולי גם הדוגמא לא ממש מדויקת

  • מסעודון  On 17 ביולי 2006 at 11:04 am

    רעיון טוב 😉
    וברצינות – בוודאי שזה לא רעיון טוב ולשם כך קיימים משטרה ובתי משפט; בהיעדר משטרה אדם לאדם זאב, כפי שמוכיחים מחקרים שנעשו בשבטי ציידים לקטים שמפריכים לגמרי את רעיונות "הפרא האציל". אך מהו תפקיד המשטרה/מערכת משפט? האם תפקידם הוא הסדרת פעילות הנקמה? בין היתר, אך לא רק! מערכת המשפט אמורה להרתיע אנשים מלנהוג כמו השכן בדוגמא לעיל. היא עושה זאת בדרך הבאה – אנשים יודעים כי אם יפעלו בדרך מסויימת צפוי להם עונש אם יתפסו. מדוע הם יודעים זאת? כי הם יודעים מה עלה בגורלם של אחרים שנתפסו.
    ישנם מקרים בהם אין משטרה או מערכת משפט, או, שלכל הפחות, השפעתם זניחה. במקרים כאלה (כמו למשל בין רועים) הסכסוכים אכן מיושבים כפי שהצעת, ואחד הדברים החשובים ביותר לאדם הוא המוניטין שלו. לעיתים די בכך שכולם ידעו שאני לא אהסס לירות במי שינסה לפגוע בי כדי שלא יפגעו בי (לפעמים, אפילו זה לא מספיק…).
    מוניטין עשוי להציל אדם מקרבות רבים.
    בעניין אחד הצדק עמך – עדיף לשבת ולדבר, ואולי אפילו לשתות קפה ולעשות שלום. השאלה היא מה הצד השני רוצה, ובחברת הרועים של המזרח התיכון נראה לי שהדרך היחידה לגרום למישהו לדבר איתך הוא לשמור על מוניטין מהסוג שהזכרתי.

  • דפני  On 17 ביולי 2006 at 11:29 am

    שוב בעיה בדוגמא. לא מדובר כאן בשני רועים,שהם פחות או יותר שווים בגודלם אלא יותר כמו דוד וגולית, כשישראל היא כמובן גולית. וגולית יוצר הרתעה מעצם גודלו, הוא לא צריך לעשות כלום כדי לייצר אותה.
    יש כאן צד אחד שלא מעוניין במו"מ וזה ישראל. הצד השני, דרך אגב, דווקא ניסה.

  • מסעודון  On 17 ביולי 2006 at 1:16 pm

    זאת אומרת שהיתה בעיה נוספת?!

    בכל מקרה – מי אמר שרועים צריכים להיות שווים בגודלם בחוסנם או ב"נחישותם"? בהחלט יתכן שקבוצת רועים גדולה תותקף ע"י קבוצה קטנה ונחושה יותר רק כי הקבוצה הקטנה חושבת שהקבוצה הגדולה מורכבת בעיקרה מפחדנים (וראי בעניין זה את משל ה"קורים" של ידידנו חסן…). גוליית לא יוצר הרתעה מעצם גודלו אלא מכך שדויד חושב שאם יעז להתקרב לגוליית הוא יחוסל. אם דויד מפסיק לחשוב כך אז גוליית בסכנה (וזה גם מה שקרה בסיפור המקראי).
    לעניין המו"מ – חיזבאללה ניסה להיכנס איתנו למשא ומתן על הסכם אי לוחמה ארוך טווח? מתי זה קרה? מה שחיזבאללה מנסה לעשות כעת הוא להפסיק את המהלך הצבאי הישראלי שמסב לו נזק רב, פיזי ותדמיתי. זה לא נובע מרצונו בשלום, אלא מחשש מתוצאות העימות, ומנסיון לשמור על מעמדו. גם ממשלת לבנון רוצה מו"מ עכשיו. זה מאוד נוח מבחינתה, כי אז היא לא תצטרך לבחון מה עדיף – עימות עם חיזבאללה או הרס תשתיות. אכן, אוסף של שוחרי שלום אמת יש לנו כאן. נו באמת דפני, בפעם הבאה תתאמצי מעט יותר!

  • דפני  On 17 ביולי 2006 at 2:18 pm

    אז חיזבאללה רוצה לדבר בגלל האינטרס שלו, שהוא לא הסכם שלום ארוך טווח. בוא לא נשכח שגם לנו יש אינטרסים משלנו, חיילים חטופים וכאלה. אפשר להתחיל לדבר על זה, או על משהו אחר ומי יודע לאן נגיע

  • מסעודון  On 17 ביולי 2006 at 4:48 pm

    יש למכביר, והשאלה היחידה מה הם שיקולי העלות והתועלת. המו"מ שאת מציעה נוסה כבר בעבר. התוצאות שלו זה המשך ההתחמשות מצד החיזבאללה עד לשעת הכושר הבאה. השאלה היא לא אם צריך לדבר עם חיזבאללה. למען האמת, אין על מה לדבר עם חיזבאללה. מי שצריך שיכנוע זו ממשלת לבנון, מדינות ערב ויתר הקהילה הבינלאומית. את זה הם מקבלים עכשיו בלחימה. בהמשך הם גם יגיעו לשולחן הדיונים. השאלה היא איך נגיע אנו לשולחן הדיונים, ועד כמה נוכל לשפר את מצבנו לטווח הארוך. הגישה שאת ואורה מייצגות לא תשאיר לנו אפילו את התחתונים!

  • אורה לב-רון  On 17 ביולי 2006 at 6:07 pm

    אם אין עם מי לדבר. וכדבריך, הרי מו"מ כבר נוסה בעבר. אגב, גם מלחמה נוסתה.

  • מסעודון  On 18 ביולי 2006 at 3:47 pm

    שאין עם מי לדבר, אלא שאין על מה לדבר ממשלת לבנון כעת (ועם החיזבאללה בכל עת). בהחלט יתכן שממשלת לבנון תשנה מעט מעמדתה בעקבות מה שקורה/יקרה, או שתיווצר מציאות שבה גורמים שונים יהיו מוכנים לסייע לממשלת לבנון באכיפת החלטה 1559.
    אז בהחלט יהיה על מה לדבר!

  • דפני  On 19 ביולי 2006 at 9:36 am

    כשלבנון תשנה את דעתה ועוד "גורמים שונים" יהיו מוכנים לסייע, בהחלט אפשר יהיה לדבר אבל אז אפשר יהיה גם לא לדבר. היום לעומת זאת חשוב שנדבר, בדיוק בשביל שממשלת לבנון ו"גורמים שונים" ישנו את דעתם. אחד מהגורמים שצריך לדבר איתם ועדיף מוקדם הוא דווקא חיזבאללה, דווקא בגלל שאיתו הבעיה. הכי פשוט הרי יהיה לדבר עם ארה"ב האוהדת שלנו ולסגור איתה את כל הנושאים הבעייתיים ולחתום איתה על הסכם שלום. אבל הבעיה היא לא ארה"ב ולא ממשלת לבנון. הבעיה היא החיזבאללה ואיתם צריך לפתור את הבעיה. אי אפשר להתחמק לכל מיני אופציות לא ריאליות

  • מסעודון  On 19 ביולי 2006 at 2:39 pm

    את חושבת שאם תדברי עם מישהו את עשויה לשנות משהו לטובה.
    אני לעומת זאת לא משוכנע בכך בכלל, ואולי אף להיפך. אני חושב שנסיון לפתוח בשיחה עם מישהו שאומר שהוא רוצה להשמיד אותך תתפס בעיניו כחולשה, והוא יגביר את נסיונותיו להשמיד אותך!
    מה שקורה כעת הוא הבהרת מצב העניינים. החיזבאללה האמין שישראל היא מדינה פחדנית, "רשת קורים דקיקה", שלא תגיב על חדירה לתחומה, חטיפת חייליה, והריגת חיילים ופציעת אזרחים תוך כדי. ממשלת לבנון חשבה שהיא תוכל להימנע מקיום החלטה 1559, להתנער מהנעשה בדרום לבנון, ולהמשיך ולטעון, בד בבד, לריבונות על שטח זה. הסתבר לשניהם שהם טעו! מה שעוד הסתבר זה שאיום הטילים אינו איום ונורא כפי שחשבו בתחילה, ושהציבור הישראלי בהחלט אינו סחיט. עוד התברר, שבמצב העניינים היום, לאחר הנסיגה לקו הגבול הבינלאומי בלבנון, ולאחר היציאה מעזה, מדינות העולם אינן ממהרות לגנות את ישראל, ואף דורשות מהחיזבאללה ומהחמאס להשיב את החטופים ללא תנאי. כל זה הובהר בלא שום שיח ושיג עם ממשלת לבנון והחיזבאללה, ואי היה אפשר להבהיר אותו במשא ומתן! כלל חשוב, שכדאי לך ללמוד הוא שמילים אינן ברורות כמו מעשים.
    ברם, ישנו שלב שבו צריך להגיע לסיכומים, ואז כדאי לשבת למשא ומתן עם גורם שיכול להביא לשיפור במצב. במקרה זה מדובר בממשלת לבנון. דיון עם החיזבאללה לא יסייע בדבר. הוא רק יחזק את האירגון!

  • דפני  On 19 ביולי 2006 at 3:23 pm

    אתה טוען שאני מייחסת חשיבות יתירה לדיבורים, כשאלו לא רלבנטים. אתה לעומת זאת מייחס חשיבות יתירה למילים לא רלבנטיות של אנשים לא רלבנטים. זה לא כל כך מעניין שמדינות שונות בעולם (אגב, ממש לא כולן) מצדדות בישראל וקוראות להחזרת החיילים החטופים ללא תנאי (והן עושות זאת רק משיקולים ואינטרסים של פוליטיקה ודיפלומטיה בינלאומית ולא משום סיבה אחרת שקשורה למצב). אז מה? אז החיילים הוחזרו? לא. אנחנו כבר שבוע בערך תוקפים וכבר שבוע שמצדדים בנו וכבר שבוע שהחיילים לא הוחזרו ובנוסף הצפון מושבת עקב התקפת טילים בלתי פוסקת. תודיע לי כשמשהו טוב יקרה כתוצאה מזה

  • מסעודון  On 19 ביולי 2006 at 4:30 pm

    "והן עושות זאת רק משיקולים ואינטרסים של פוליטיקה ודיפלומטיה בינלאומית ולא משום סיבה אחרת שקשורה למצב" – ממש הארת את עיני…
    בוודאי שהן עושות זאת ממניעים ואינטרסים לאומיים שלהן. אין דבר שלא נעשה מתוך כך ביחסים בין מדינות. לעניין הירי ההתקפות והחטיפה – אם את חושבת שדברים משתנים בן יום, את טועה. תודעה משתנה בהדרגה, ולאמצעי לחץ לוקח זמן לפעול. האם הלחץ שלנו על החמאס ישא פרי? סביר להניח שלא! מדוע? כי אין שום גורם משמעותי בעזה שיש לו אינטרס ברגיעה. האם הלחימה בלבנון עשויה להניב תוצאות? יתכן מאוד שכן. לממשלה הלבנונית יש אינטרס ברגיעה. הגורמים השונים במדינות המפרץ שהשקיעו מליארדים בשיקום לבנון לא יקפצו בחזרה על העגלה הלבנונית בלי ערובות לכך שאירועי השבוע האחרון לא יחזרו על עצמם וכו'. ולבסוף – בעולם המציאותי, אנשים מחליטים בין חלופות. השאלה היא לא איזו אפשרות היא טובה , אלא איזו אפשרות היא טובה יותר. כרגע, האפשרות שאת מציעה טובה פחות: היא תבסס את ההשפעה של חיזבאללה כמושיע בדעת הקהל הערבית, היא תבהיר כי ישראל אינה מסוגלת להגן על אזרחיה, היא תעודד את סוריה להמשיך במעלליה, היא תחריף את האיום על צפון ואולי אף מרכז הארץ ותמנע כל סיכוי להידברות בעלת משמעות בשנים הקרובות. אז אולי תגידי לי את מה כל כך טוב בכך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: