… ותודה לשמאל הישראלי

אתמול בהפגנה צעדתי לצד שוטר, שצעד לצד ההפגנה. הוא היה חלק מכח צבאי-משטרתי שנועד לאבטח את המפגינים. מאחר ומדובר במצעד, לא באירוע נקודתי, חצצו השוטרים בין הצועדים לתנועת כלי הרכב, ובינם לבין המקללים על המדרכות, הכל תוך כדי תנועה מכיכר רבין לרחבת הסינמטק. השוטר שלי ספג יחד איתי קריאות נלהבות של צעירה "הלוואי ויפול עליכם טיל, בדיוק כאן". אחר-כך הזעקתי אותו לעבר בחור שאחז בידו שקית ניילון גדולה, גדושה תפוזים, וצלף אותם בעוצמה לעבר השיירה. השוטר שלי קרא נואשות בקשר "אפי, חזור לגזרה שלך", עד שאפי ואיתו שני שוטרים נוספים רצו לעבר הפרדסן הצעיר.
אחר-כך עמד השוטר שלי עם חבריו מסביב לרחבה, בשעת הנאומים וחלוקת העלונים של גופים שהשתתפו באירוע. הם היו שבעי רצון. הכל עבר בשלום. לא היו התכתשויות ולא נפגעים. אמנם נראה שהשוטר ואני לא חולקים אותה דעה, אבל הוא הרגיש כמי שמגן על הדמוקרטיה. על הזכות של מיעוט לומר את דברו.
ויתכן כי חש תודה לשמאל הישראלי, המעניק לו דמוקרטיה להגן עליה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קובי  On 23 ביולי 2006 at 6:04 pm

    כמי שאיבטח אירועים כאלו ואפילו נאלץ לספוג אבנים ויריקות, גם ממתיישבים בחברון וגם מ"מתלבענים" של השמאל, אני מודיע לך שלא חשתי רגשות תודה. רציתי בעיקר שכל הברכות שמאחלים לכם הצד שכנגד יתרחשו, ואם אפשר במקום. אז בבקשה אל תחמיאי לעצמך, אני מעדיף את הדמוקרטיה שלי בלי קיצוניים מפה ומפה

  • אורה לב-רון  On 23 ביולי 2006 at 6:19 pm

    האמת היא שגם אתמול היו איומי הטילים והקללות מצד הימין שהתקהל לאורך ההפגנה.
    אין לי ספק שאתה לא אוהב את זה. אף אחד לא משתוקק לספוג התנכלויות.

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 6:28 pm

    ללא ספק צריך לתת לשמאלנים סהרורים שכמותכם להפגין ויש לשמור מכל משמר על גופו ועל חופש הביטוי של כל אזרח ואזרח.

    אבל אבוי לנו שבעיתות שאנו נלחמים על חיינו מול כוחות רשע שלא יודעים רסן ולא מחפשים כל פתרון הומני ודיפלומטי, כוחות אופל שבמשך שש שנים רק צברו תחמושת והתאמנו תוך המתנה לרגע הזה – כמה מבעית ומבחיל לראות את ה"שמאל" יפה הנפש מתבטל ומלחך את פינחתם של הערבים הקיצוניים, ערבים שאף אחד מהם בתוך מדינתו לא גינה את פעולת החמס ואת רצח החפים מפשע, אחמד טיבי שלא הצליח להיישיר מבט ולגנות את חטיפת החילים שלנו בתוך השטח הטריטוריאלי שלנו, האב מנצרת ששני ילדיו נרצחו מאש החיזבללה שלא רקר שלא גינה את נסרללה אלא שיבח אותו…

    אתם ושכמותכם מעוררים בחילה שלא לאמר חלחלה

    ואתם אינכם שמאל אמיתי והומני!!!!

    שמאל אמיתי והומני הם אנשים כמו ביילין ופרס ובוזי הרצוג -אנשים אמיצים שמאמינים בשלום ומאמינים בנתינה אבל יודעים להבחין ברגעי שבר בהם פניו של האיסלם הקיצוני מתגלים ומאיימיים על ריבונותינו ושהייתנו כאן

    אתם לא שמאל ובטח לא הומנים, אתכם לא ראינו מפגינים כשעוול נעשה לצד היהודי

    אתם מעדיפים להתעטף באיצלטת "הומניות" -וחושבים שבאותה נשימה -זה משייך אתכם לצד האינטלקטואלי ה"יאפי", האיני" של המפה ובכך מבדיליםפ עצמכם מעם, כאילו מורמים אתם מעם!

    טוב שאתם מפגינים, זה בהחלט מסדר דברים בראש לרוב השפוי, לרוב שהוא שמאל שפוי

    אתם לא טובים יותר מכל קיצוני ימני ומבעית!
    לא טובים בכלום!

  • באנדר  On 23 ביולי 2006 at 6:52 pm

    הפגנות בעד מטרות אבסטרקטיות כמו "שלום עולמי", הן לא שמאל פרגמאטי.

  • אורה לב-רון  On 23 ביולי 2006 at 7:26 pm

    ואם המלחמה לא תשנה את המצב בכלום, וישראל תקיים מו"מ עם כולם (כולל חיזבאללה), אלא שבינתיים נהרגו לנו אזרחים וחיילים? מה צריך לעשות מי שרואה זאת מראש? לשתוק?

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 8:09 pm

    בדרך הראייה המעוותת שלך ושל כמותך גברת אורה לב-רון
    אפשר יהיה בקרוב לבחור בין השנתיי: לארוז מזוודות ולעזוב או להמתין שיזרקונו לים.

    אבל יאפיים שכמותך שמתעקשים לראות את העולם דרך הפריזמה הנורא הומאנית וקולית – כמובן שאינם יכולים לחלוק את האופק הזה.

  • באנדר  On 23 ביולי 2006 at 8:15 pm

    יש (לפחות) שני גורמים איתם לא ניתן לנהל מו"מ:
    1. גורם שמסרב לנהל כל סוג של מו"מ
    2. גורם שמודיע על רצון לנהל מו"מ, אבל בפועל לא מעונין להגיע להסכם, אלה רק למשוך זמן.

    ברור לי שתקפצי מייד ותאשימי את ישראל בשתי הקטגוריות גם יחד. יתכן שזה נכון, אבל אני מפנה שאלה אמיתית, האם ניתן לקיים מו"מ עם החיזבאלה?

  • אורה לב-רון  On 23 ביולי 2006 at 8:23 pm

    כך "זכינו" לקבל את טננבאום. הם הציעו גם הפעם. אין לי מידע מצידם מה היה קורה, אבל: 1. שווה לנסות, כדי לקבל שני חיילים שלנו. 2. גם אם כוונתם ראה, יותר חכם לנהל מו"מ ולדלות מודיעין בינתיים.מה שהכי מצער אותי, זה שננהל מו"מ, ובינתיים היתה לנו גם מלחמה. ואני מפקפקת אם יושג איזשהו יעד שנקבע לה.

  • ג'יי  On 23 ביולי 2006 at 8:30 pm

    אם תשים/י לב להבדל בסגנון הכתיבה של האנשים כאן מול סגנון הכתיבה/פניה הכמעט אלים מזלזל שלך לאורה לב-רן שמביעה את דעתה באותו אופן לגיטימי שאת/ה מביע/ה את דעתך –
    והיא לא קוראת לנקודת המבט שלך מעוותת ולא קוראת לך גב'/אד moon –
    כי יש לה שם והיא אומרת את דעתה איתו ולא תחת מטרית שמות כינוי ליריים –
    והיא לא קוראת לך בורגני או יאפי או מתנחל או מה שלא תהיה –

    אנא, לכל הפחות תענה/ תביע את דעתך בכבוד גם –
    ש ל ו ם

  • איריס  On 23 ביולי 2006 at 8:36 pm

    אפשר להתכווח לכל הכיוונים, לא נוח לי עם הדה לגיטימציה המשתמעת מדברי מון ואחרים פה המתנגדים להפגנה. אם מישהו יצטרך לארוז או לשוט בים זה אותם אנשים שחושבים אחרת מהרוב ולא נותנים להם לנשום. חבר'ה, או מיידעלה מון, גורל העולם לא מוטל על כתפיכם השחוחות, תנו לאנשים לדבר ולהתבטא. לאף אחד אין טאבו על האמת.

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 8:39 pm

    אלים ומזלזל? אופן הביטוי שלי?
    מעניין איך אתה מכנה את האקטים הבאמת אמיתיים של אלימות.

    במחוזותי כשמכנים אשה בכינוי גברת אין הדבר נקרא זלזול
    או אולי אתה רק מנסה להוסיף שמן למדורה תוך כדי עיוות השיח גם אין הוא נעים לאוזניך?
    ומי שם רותה לתת ציונים והוראות באשר לכינוי שבחרתי או לדעותי שאני מנסה להביע באותה פתיחות שבה מפגין מיעוט של השמאל בריש גלי?

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 8:41 pm

    איקיס, יש לךל בעייה פשוטה בהבנת הנקרא, זהו באג שקיים במחוזותינו ואף אני חוטאית בו לא פעם.
    אבל לא תוכלי לייחס לי דה-לגיטימציה לכך שהתקיימה הפגנה.
    אני שולחת אותך לנסוטת ולקרוא ל א ט ל א ט את שפתחתי בו בתגובה הראושנה שלי.
    או שאת פשוט מתנגחת בי -וזה לגיטימי לחלוטין
    רק אל תתחבאי מאחורי טיעוני סמנטיקה לא מדוייקים 🙂

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 8:44 pm

    ללא ספק איריס יקרה גרמת לי למטר שגיאות בלהט הכתב בחשכת חדרי. וללא ספק נובע הדבר מלראות קומץ של כמותכם שמנסים להרוס את השמאל ואת יכולת האבחנה האמיצה של השמאל האמיתי שלדעתי את ושכמותכם אינם מייצגים אותו נאמנה, ורק מסבים לו נזק עתידי

  • אורה לב-רון  On 23 ביולי 2006 at 8:48 pm

    ירח יקרה, גם אני מסכימה שתבטאי את הדעות הסהרוריות שנובעות מהשם סהר. האם לניסוח כזה כוונתך במתן לגיטימציה להשמעת דעות שמאלניות או ימניות שאינן לרוחך? וזאת מבלי להזכיר קשרים אפלים עם נסראללה ופושעים אחרים.

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 8:52 pm

    "הדעות הסהרוריות שנובעות מהשם סהר"

    i rest my case

    האליטיזם החבוי בהומניזם האקלקטי שלך ושל כמותך מריח למרחוק

    אם מדבר על משפטי זלזול, לא צריך לקלף ממך הרבה, כדי לראותך נכוחה

  • אמיר  On 23 ביולי 2006 at 9:05 pm

    אני מאלה שהתפכחו. קודם כל – באינתיפאדה שקיבלנו על הראש, ובפעם השניה במלחמת לבנון 2 והקסאמים שמגיעים מעזה, בתגובה להתנתקות שלנו מהם וליציאתנו מלבנון.

    היום אני מבין שטעיתי ומכה על חטא.

    אני חושב שאין לנו מה לעשות בשטחים כבושים, אבל אני גם חושב שיותר מדי האמנתי בכוונותיהם הטובות של בני דודנו.

    אז זהו, שלא. הם לא רוצים אותנו פה והם לא רוצים את השטח הטריטוריאלי (כמו שחשבנו בטעות) ומה שהם רוצים זה שלא נהיה. פשוט לא נהיה.

    שמישהו יסביר לי מה יש לאיראנים נגדנו. מה רוצים מאיתנו האינדונזים. אין לנו גבול משותף, הם לא ממש רוצים לעזור לפלשתינאים (כי אם כן – איפה משלחות הסיוע שלהם? איפה העזרה בתרופות ובאוכל? הא?)

    ישראל צריכה להיות הילד המשוגע של השכונה, שכולם מפחדים ממנו. רק ממצב כזה אפשר יהיה להגיע לאיזשהו הסדר של שקט.

    ואת נסראללה צריך לחסל – ויפה שעה אחת קודם. בלי חיסול פיזי של נסראללה, אנחנו יכולים להמשיך ולחלום על שקט בצפון.

    אמיר

    נ.ב.
    עדיין, אני חושב שזכותכם המלאה להפגין בלי שאף אחד יפגע בכם, חלילה.

  • עמליה  On 23 ביולי 2006 at 9:14 pm

    היוהרה הזאת גורמת לי לחרחורי צחוק. חרחורי השתנקות. בורח לי פיפי מרוב צחוק. אתם דמוקרטיה ? גנבי הקולות הגדולים ביותר היו בשמאל. הסכם אוסלו שנעשה כמחטף מתחת לאפו של רבין, והמיט עלינו דיקטטורים כערפאת וכחמס, הוא בהחלט אות לדמוקרטיה. צ'מברלין היה גאה בכם על יכולתכם לשאת ולתת עם רוצחים.

  • אורה לב-רון  On 23 ביולי 2006 at 9:27 pm

    כזכור, נסראללה עלה אחרי שחיסלנו את קודמו, שגם הוא היה טרוריסט, אם כי לא בסדר גודל של יורשו. ובכלל, זוכר את אנטבה? תאר לך שהיינו מפציצים את אוגנדה במקום השחרור המזהיר שהצלחנו לבצע.

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 9:38 pm

    התגובה האוטומטית של השמאל – ולזאת נוסיף פמיניזם לוחם – היש משהו יותר פתטי?

    אמיר מתאר קונקרטית מצב והשתלשלותו ואת עונה בהנחות היפוטטיות על אוגנדה

    מתי תבינו שאתם לא יכולים לשבת במגדל שן ולהניח הנחות.
    החיים מכים בנו פה תרתי משמע.

    הכי מכעיס אולי היא העובדה שאת ושכמותך מכריחים איש שמאל ממוצע כמוני שהיה מוכן לוויתורים טריטוריאליים גורפים להחזרת כל הישובים לידי הפלסטינאים, למי ששמח לדעת שעזה כבר לא שלנו ויחל להמשך הפעולה
    הכי מרגיז שאנשים כמוך גורמים לי לעמוד לצידם של אנשי ימין מתלהמים וחזי שחורות

    במקום להיות שמאל שפוי, עם יכולת ניתוח
    את ושכמותך פמגיביפ אוטומטית על לא משנה מה – אתם לא משכנעים, אתם רק זמזום טורדני גם אם לגיטימי
    כמו שלאחמד טיבי מותר להתבטא ולהיות נציג בכנסת ישראל – ברור שגם שלכמותכם מותר להתבטא ולהפגין וכו' וכו'

    אבל יש משהו באקט שלכם שבחיי מעורר קבס

  • אורה לב-רון  On 23 ביולי 2006 at 9:43 pm

    לכולם מותר להתבטא, אכן

  • יונתן  On 23 ביולי 2006 at 9:47 pm

    אמרתי זאת בעבר ואמר זאת שנית: מון, כפרה עליך.

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 9:49 pm

    יונתן, לא יודעת כמה ציניות הייתה בדבריך
    ובעצם זה לא משנה.

    ליביב נתון לך אפריורית לתמיד 🙂

  • דמוקרט  On 23 ביולי 2006 at 10:53 pm

    לרגע חשבתי שהרוב המכריע בהפגנה היה מצביעי מפלגה קומוניסטית
    כל הכבוד למגני הדמוקרטיה הקומוניסטים

  • איריס  On 23 ביולי 2006 at 11:05 pm

    מתרחשת לאחרונה הרבה לאלה שסתם מתקיפים אותי ומרגישים לא נוח עם זה.
    כתבתי לך בנימוס, הדעות שלי, עם כל הכבוד לך, אינם מעניינך, ונא לא להיכנס לי לורידים או ללב, ואת לא מכירה אותי, ולא יודעת מה אני חושבת, ולנוכח מה שאני שומעת כאן, ספק אם אטרח ליידע אותך.
    יש פה איזה כנופיה בסגנון שוקי ויורם ועוד כמה שנשמעים לאחרונה כמו רוצחים שכירים עם זעם כבוש המתחזה לנאורות עאלק מפלגת העבודה.
    לכל הקומיסרים, תדחפו לתחת את התפקיד שלקחתם על עצמכם. לא הכל את יודעת, ואני גם לא אטרח לעדכן אותך. דגי רקק ויסמנים לא חביבים עלי במיוחד. תגידי מה שאת רוצה או אתה רוצה, לא מפריעה לכם לנשום, ולא זכור לי שיש פה פלוגות מוות נגד אנשים שחושבים אחרת.
    תאמיני לי שיש לך אולי פה גדול, אבל יש לי יותר רקורד ממך בהגנה על האינטרסים של המדינה הזו, ואני הפסקתי לקבל הוראות מה להגיד ומה לחשוב מדפ"רים שמרוב זעם, שלא לקחו את הכדורים שלהם, כותבים בשגיעות קטיב של טרורטיסטים מתוסכלים.
    יאללה שימי את החגורת נפץ ולכי להתפוצץ בהפגנה. מתאים לך.
    חסמב"ה מחשבות דה לה שמעטע

  • Moon  On 23 ביולי 2006 at 11:11 pm

    וואו
    לא צריך יותר מלדגדג אותך
    בכדי לחשוף את האלימות והשנאה המבעבעת

    תרגיעי תרגיעי

    פרצופך האמיתי והנפיץ לי היה גלוי כבר קודם לנאצות שלך

    לשככמותך המקום הכי ראוי, שהרי כך לפחות את ההתלהמות והנאצות בסגנון המרהיב שלך:
    "שימי את החגורת נפץ ולכי להתפוצץ בהפגנה"או טוב יותר "שנשמעים לאחרונה כמו רוצחים שכירים"

    כך שכמותך לפחות רק יורים מילים ולא יוצאים להתנקש בחיי אדם

    מה שכן את עוד יותר מזעזעת ומפחידה משחשבתי קודם,
    לילה טוב
    תפלצת קטנה 🙂

  • איריס  On 24 ביולי 2006 at 12:07 am

    ירדה מן הארץ והצטרפה לפטריוטים האוונגליסטים בניו גרזי, יש מקום בשפע, ואת ניראה לי בדרך לשם או לקן הקוקיה, יש כרטיסים מוזלים לניו יורק, ומחלקים אזרחות חינם לכל מי שהרג שני ישראלים, עדיף נשים שמאלניות דעתניות שכותבות בלי שגיאות כתיב, ועדיף במרחוק במדיטציה בלבד, דרך הטוקבקים, לומדים את זה בשיעורים מיוחדים בהיפנוזה של פטריוטים, רק ככה מתקבלים למועדון.

    גבירתי הסהרורית מהכת הסיקריקית
    צאי לי מהמסלול ותחפשי מישהו אחר לעשות עליו תרגילי מנהיגות דה לע שמעטה.
    איכשהו כל הצווחנים העילגים האלה מתגלים אחרי זמן מה כחומר הגירה לניו גרזי ובדרך מוכרים איזה חתיכה מהמדינה ככה בשביל הדמי כיס
    בעודם צורחים על כולם בוגדים בוגדים

    עדיף שלא תזכירי את השם שלי בטוקבקים שלך.

  • Moon  On 24 ביולי 2006 at 12:54 am

    איריס את מבחילה

    במידה שמעולם לא ניתקלתי בה ברשימות.

    אז את משתמשת ברעיון הטרנספר כשנוח לך
    מאיימת ושולחת אנשים להתפוצץ

    אני לא מאמינה שאת שמאל ,לדעתי את ימנית חולנית וקיצונית שעושה שמות בכל בר דעת בעל דיעות שמאל הגיוניות

    בקיצור את מטורפת

  • Moon  On 24 ביולי 2006 at 12:59 am

    ואל דאגה גם לשונאי לא הייתי מאחלת להיתקל בשכמותך באחת ממסלוליהם

    כך שיש לך מסלול רק שלך להמשיך ולהתלכלך.

    לדעתי את חפרפרת של הימין – המנסה להשחיר את פני השמאל. אבל למטורפים אנו רגילים,
    לא מתרגשת ממך.

    את למעשה פצצת חיזבללה עמוסת גולות ברזל קטנטנות והרסניות שקוטלות ללא הבחנה – זה מה שאת.

  • שוקי  On 25 ביולי 2006 at 10:59 pm

    אני חושב שאת קצת אופטימית מדי בעניין האחרון, אבל מעבר לזה – כן, יכול בהחלט להיות שמישהו יעבוד בתור שוטר ועדיין יהיה בן אדם.

  • אורה לב-רון  On 25 ביולי 2006 at 11:05 pm

    מקווה שלא הובן שלא. לפני חודשים אחדים השתתפתי בהפגנת משוררים מול משטרת ת"א, ואחרי שהמפגינים "התבוססו" בשירה והשוטרים עמדו מתוחים על המדרגות, נכנסתי לתחנה וחילקתי להם שירים. שלא לומר "אחדים מידידי הטובים…"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: