מטרות פוליטיות?

שוד ושבר, קבוצת חיילים, מתומכיה הנלהבים של הגישה הימנית של "להכניס חד צדדית", גילו סוד אפל יש מטרות פוליטיות למלחמות. אכן, לא סתם יצאנו לפוגרום, אלא יש מטרה לכל זה.

למרבה הצער, גם היא אלימה: שוב התנתקות חד צדדית.

לאחר שורה של פעולות החד צדדיות: הכנסת מתנחלים, פינוי מתנחלים, נסיגה מלבנון, כניסה ללבנון, פעולות שגררו אחריהן אלימות והמשך תסיסת הסכסוך, אחרי כל זה אי אפשר שלא לתהות: האם הבחירה לנקוט בצעדים חד צדדיים, תוך הקפדה שלא לדבר אם אף צד (חלש מדי או עוין מדי, לא רוצה או לא יכול), האם היא מתוך הבנת האלימות שבגישה הזו, או מתוך עוורון.

במלים אחרות: טפשות או רשעות?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתי  On 2 באוגוסט 2006 at 10:05 pm

    שיחות שלום עם אויבינו הם אלימות מילולית.

    אני אומר זאת, כי גם הטענה שלך כאילו היציאה מרצועת עזה הינה ביטוי לאלימות כלפי הפלשתינאים נמצאת בנקודה ממוצעת בין הדמגוגיה לפתטיות.

  • אורה לב-רון  On 2 באוגוסט 2006 at 11:09 pm

    שיחות הן לא אלימות. לא מסכימים בנקודת החד צדדיות. נסה לחשוב על זה בהקשר אחר, בלי ערבים. נניח זוג מתגרש, והבעל משאיר לאשה הכל, הילדים הבית. הוא פשוט נעלם יום אחד, בלי לדבר, בלי להודיע, בלי הסכם. זכותו, לא? לא לקח ממנה כלום (מה שאי אפשר לומר על המצב בעזה, אבל נניח לזה לרגע).

  • איתי  On 2 באוגוסט 2006 at 11:24 pm

    למה הזוג רוצה להתגרש? למה הבעל ברח? אשלים את הפרטים – על פי ראותי את המציאות שלנו –

    הם התחתנו בעל כורחם, והם ממררים את החיים אחד של השני. קשה להתעלם מזה שהאשה מכה אותו, והוא תמיד מחזיר – וחזק. המאמצים לגירושים מסתבכים, כי האשה רוצה הכל או לא כלום.

    יום אחד הבעל נעלם, בלי לדבר (אבל הוא כן הודיע שילך). אולי הוא ברח למקלט לגברים מוכים. העובדות הן, שעוד באותו היום האשה שרפה את כל מה שהשאיר מאחוריו. את הבגדים, את התמונות, הכל.

    איני יודע אם זו זכותו המלאה – אבל אלימות בודאי שאין בזה.

  • אורה לב-רון  On 3 באוגוסט 2006 at 1:08 pm

    בישראל מתדיינים כל השנים הימין והשמאל, וגם כשמסכימים על משהו, יש פלגים נוספים שחושבים אחרת. כך יש לנו כנסת אם מפלגות רבות, המייצגות השקפות רבות. ובכ"ז, אחרי בחירות, והצבעות וסקרים – יש ויכוחים כמעט אלימים.
    וזה בתוכנו. אז האם יתכן ששרון, או ברק, או אולמרט יקבל החלטות שיהיו מקובלות דוקא על האויבים שלנו? בלי לדבר קודם? בלי הסכם? הרי כל הפקעת קרקע לצורך בניית כביש בישראל נעשית בהסכם עם הבעלים. יש חוק, אבל יש גם מו"מ. גם הלוואה שאתה לוקח והבנק נותן מתבצעת רק לאחר שחותמים על הסכם. ואילו הערבים אינם צד? להם פשוט מודיעים מה יקרה? למשל, לא תוכלו לצאת מגבולות עזה לשום כיוון ולא תוכלו להכניס סחורה בלי אישור של ישראל. וזה נקראה לא-אלימות?

  • פורטונה  On 3 באוגוסט 2006 at 6:51 pm

    השטח שבו מדובר הוא אמנם שטח כבוש, אך מעבר לכך, מעמדו החוקי הרלוונטי הוא של שטח במחלוקת; השטח הוא שטח המנדט הבריטי שנכבש לפני כן ע"י מצרים וירדן, מבלי שהוסכם ע"י העולם להעביר אותו אליהם. כלומר, השטח הוחזק ע"י באופן שהיום היו קוראים לו "בלתי חוקי", וללא כל כוונה להקים שם מדינה או אוטונומיה פלס'. לאחר מכן כבשה ישראל את השטח. לכן, לא ברור א-פריורית שהשטח הוא שטח פלס'. כיוון שמדובר בשטח שנכבש פעמיים ולפני כן היה בידי מנדט שנסוג משם, הרי שישראל, ככוח כובש, יכולה לסגת מהשטח בלי לשאול אף אחד. האם זה חכם? זו כבר שאלה אחרת.
    לעניין הסחורה – הפלס' הם האחראים על גבולם הימי והיבשתי עם מצרים, והם יכולים להכניס משם מה שבא להם. ישראל דורשת לבדוק כל מה שנכנס? זה בהחלט אקט אלים. אבל גם המכס שבודק אותי בשובי מחו"ל מפעיל אלימות, ורוב מוחלט של יחסי אנוש מושתתים על אלימות ואינטרסים עצמיים לסוגיהם. אז מה! אם הפלס' אינם מעוניינים בכך הם יכולים לקיים מגעים עם ישראל בעניין.
    לגבי הגבול עם ישראל (אני מניחה שאליו התכוונת): זכותה של ישראל לא לאפשר יציאה מתחומה לתחומה של רשות מדינית אחרת ואף לא לאפשר כניסה מתחום אותה רשות לתחומה.
    הפלס' במצור? זבש"ם! הם יכולים להלחם או לשאת ולתת עם ישראל במקום לירות קסאמים. את בוודאי תאמרי שהמשא ומתן מתנהל בין חזק לחלש – יתכן. אך זה גם המצב בינך לבין הבנק כשאת לוקחת הלוואה. את יכולה לבקש שלא יקחו ממך ריבית עד מחרתיים, אך זה לא יקרה.
    זה טבע היחסים בין בני אדם. "כל דאלים גבר" (ולא במשמעות השטחית, אלא במשמעות העמוקה של הדבר)

  • אורה לב-רון  On 3 באוגוסט 2006 at 8:41 pm

    מסכימה לדברייך. אבל ישראל לא רוצה לקיים מו"מ. נכון, זכותנו לצאת חד צדדית וזכותו של כל אדם לעשות שטויות נוראות שיסכנו אותו. אבל לא מומלץ.

  • מירי פ.  On 4 באוגוסט 2006 at 9:59 am

    מה לעשות אורה
    ממש מסכימה לכל מילה
    וזה לא קורה לי הרבה

  • פורטונה  On 7 באוגוסט 2006 at 10:17 am

    מדוע יציאה חד צדדית היא שטות? האם הישארות בתנאים הנוכחיים משרתת את האינטרס הישראלי יותר? אלו שאלות קשות, שלא ניתן לפטור בלא כלום…

  • אורה לב-רון  On 7 באוגוסט 2006 at 12:02 pm

    בלבנון? בגדה המערבית? בעזה? והאם היציאה החד צדדית מעזה היא לא בעצם הישארות? הר בהגדרה, אם אנחנו יוצאים מאזור סכסוך בלי הסכם, הצבא שלנו ממשיך לשלוט שם בדרך כלשהי. אין ואקום, או הצבא הזה או הצבא האחר. ולכן חייב להיות הסכם, כדי שהצבאות לא יילחמו.

  • פורטונה  On 9 באוגוסט 2006 at 2:20 pm

    לא שאלתי מדוע צריך להיות הסכם. ברור שעדיף הסכם, אך השאלה היא האם זה אפשרי. שאלתי היתה האם הישארות בתנאים הנוכחיים עד שיהיה הסכם עדיפה על יציאה חד צדדית. האם זה ברור כל כך? הרי בהחלט יתכן שלא יהיה הסכם לאורך זמן רב! אני עדיין חושבת שהעניינים מעט יותר מורכבים מכפי שאת מציגה אותם.

  • אורה לב-רון  On 9 באוגוסט 2006 at 4:56 pm

    ישראל באופן שיטתי לא מוכנה לדבר עם "הערבים". שרון חשב שהכי חשוב בקריירה שלו הוא לא לדבר עם ערפאת, גולדה לא הסכימה לדבר עם אש"פ, ברק הסכים להכתיב תנאים, לא לדבר עם, וגם אולמרט הודיע עם מי הוא לא מוכן לדבר. ואגב, עם אבו מאזן כולם לא מדברים, למרות שהוא נראה להם ראוי. יש ערבים שלא רוצים, וערבים שלא יכולים, ומנהיגי ישראל שאומרים למה לא מדברים עם זה ועם ההוא. ככה שלא יכול להיות הסכם.
    נ.ב. בהחלט יתכן שגם אם ידברו יקח הרבה זמן עד להסכם, אבל אפשר להתקדם בכל מיני ערוצים מתוך הסכמה. היציאה החד צדדית כמו שהיא מצטיירת, היא מעין החלטה שמנחיתים על הפלסתינים. עובדה שבלבנון לא מדברים על יציאה חד צדדית. פתאום ברור לכולם שאין ואקום, שאם הורסים מקום ואחר-כך יוצאים, צריך להיות גורם שנכנס לשם באופן מוסכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: