ילדה קטנה, בואי רגע

והיא מתריסה "אני כבר גדולה!"
ובדרך כלל מזדמן מבוגר שמנצל את הרצון: אז תסדרי לבד את החדר; אז תבלעי את התרופה; אז תקראי את הספר עד מחר.
וגם הפעם אמרה בת השתים עשרה "כבר בת שבע עשרה".
אבל זה היה לאיש מהעבודה של אבא, חיל אויר, מבוגר בן תשע עשרה. מישהו ששומר עלינו.
"בואי הנה" אמר לה מיטב בנינו
"אני אראה לך משהו של ילדות גדולות"
והוא פלש למקומות שלא ידעה שיש בה. והיא גדלה וגדלה, בעצם הזוועה גדלה וגדלה, ואילו היא הצטמצמה והצטמצמה. היא היתה כזו קטנה. קטנטנה. מכווצת לכדורון קטן של אי אמון.
ואחר כך, שותתת כל משאביה הנפשיים, שפוכת חיות, בא חבר של בחורנו המצוין. וגם הוא רצה להראות לה מה זה להיות גדולה. והיא כבר היתה פעוטה מכדי פעילות רגשית. ואחריו בא עוד אחד, ועוד אחד. שמונים ואחד נחקרים זכאים אחד אחד.
ושורה ארוכה של פרקליטים, ועורכי דין, ושופטים ומערכת, מלמדים את כולנו שיש חוק, והוא לא מחייב לומר שעשית לה דברים כאלו כי אהבת אותה, או כי רק אמרת לה שאתה אוהב אותה, או אפילו השלית אותה באהבה, או אפילו היית נחמד באיזו דרך עקיפה. מספיק שאתה אומר שהיא אמרה שהיא גדולה, וזה מה שאתה עושה אם מישהי מספיק גדולה. או אפילו אם היא לא יכולה להוכיח שאמרה שהיא קטנה. ושכל היכולות המופלאות של בחורינו המצויינים מוכשרי חיל אוויר אינן מספיקות כדי לראות שיש כאן ילדה קטנה ומעשה זוועה גדול. לא מספיקות אפילו לחייל אחד לראות.
 
הסיפור העצוב אשר לא יאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מירי  On 8 בספטמבר 2006 at 2:02 pm

    היטבת לבטא את זו שאין לה ייצוג אפילו לא בבתי הצדק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: