גיבורים על חתולים ועריריים

שוב עושה החברה הישראלית מה שהיא מיטיבה כל-כך לעשות: מתנכלת לחלש. והפעם (שוב!) לחתולים ולמאכיליהם.
זו לא הפעם הראשונה, כי אין קל מזה. כל מי שמחפש להראות מי כאן חזק ומי קובע, יודע בוודאות כי המערכת כולה תתמוך בו אם יכוון את השליטה אל חתול: השכנים, הרשות המקומית, הפיקוח העירוני, המשטרה ועכשיו גם בית המשפט. כל אלו חוברים יחד כדי למנוע מזון מחתולים.
הנימוק השגרתי להתעללות הוא הניקיון: המדרכות הישראליות הבוהקות וחדרי והמצוחצחים מזדהמים כשהם פוגשים חתול. החתולים מזהמים את הסביבה. הם מזרימים שפכים לנהרות, מרעילים את האוויר הצח בערים וטורפים עכברים. וגם באזור המגורים ממש הם לכלכנים מדרגה ראשונה: הם מורידים אשפה בשקיות דולפות המשאירות טפטוף ממאיר על המדרגות, משליכים בחדר הכניסה עטיפה של ארטיק ומותירים בכל מקום שובל של פירורי במבה שאמא הרשתה להם אחרי בית-ספר. ובכל זאת, הפלא ופלא, איש אינו מעלה בדעתו לאסור על האכלת ילדים. יש משפחות שמאכילות אפילו את כל חמשת ילדיהן, ואיש אינו מגנה אותן על כך.
נימוק חדש שצץ בכתבה הוא אופיים הלא מקובל של המאכילים. מסתבר שהם לא רק חריגים המאכילים על חשבונם חיות, אלא – השמרו השמרו! – הם עריריים! ואני, בורה שכמותי, כלל לא ידעתי שזה פגם, או אפילו שיש עניין לציבור בעריריותו של האדם. עכשיו, אחרי שהכתבה השכילה אותי בנקודה זו, הייתי מציעה לא לחכות עד שהעריריים יאכילו חתול כדי להגיש נגדםתביעה. אפשר להקים משטרת העריריות, בדומה למשטרת ההגירה, והיא תדרוש מבני אדם תעודת זהות ותבדוק את המצב המשפחתי. ערירי? יוגש נגדו איזשהו צו האוסר עליו להסתובב ברחוב. שהרי, כידוע, הוא עוד עלול להאכיל חתול!
 
 
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • באנדר  On 26 באוקטובר 2006 at 6:03 pm

    גרתי בדירת קומה שניה מעל גבר לא צעיר שהיה מאכיל חתולי רחוב.
    מאות חתולים היו מבלים בבנין סביב השעון, מחרבנים בכל פינה וחדרים לדירה דרך כל פתח.
    היללות והקרבות היו נמשכים כל הלילה, כל לילה.
    בסופו של דבר עברתי דירה בהוצאה לא קטנה.
    מה צריך לעשות?
    באמת שאין לי מושג.

  • יעל ישראל  On 26 באוקטובר 2006 at 6:14 pm

    בתל אביב יש המון מאכילים, רובם אנשים עם משפחות דווקא, ולא עריריים. כולם אנשים מן היישוב. כאלה הם רוב מאכילים. יש גם זקנים "תמהוניים", אבל הם לא הרוב .
    נתון שני: רוב החתולים מסורסים ומעוקרים על ידי העירייה, ואנו, המאכילים, מזמינים אותם לבוא. כך יש פחות חתולים, ואין הרבה מריבות על רקע הזיווגים. היום, האוכל לחתולי רחוב מאוד זול, ורוב המאכילים קונים אוכל כזה בשקי ענק, והוא כלל לא מלכלך את הרחוב. הרוב גם מאכילים בפינות אחוריות, שלא להפריע לשכנים. כמעט בכל בניין אצלנו בשכונה (אגב, שכונת צפונית מאוד נחשבת) יש מאכיל אחד לפחות. והכול נקי, מטופל, מסודר. אין כמעט ריח שתן של זכרים המסמנים טריטוריה, לאור הסירוסים הרבים והשמירה על גודל אוכלוסיה סביר, שלא תהיה התרבות לא מבוקרת.
    ובכל זאת, ולמרות כל זה, יש עדיין מריבות עם שונאי חתולים, שהם לדעתי גם שונאי אדם. בחור חמוד וצעיר (ולא איזה תמהוני), שהיה מאכיל כעשרה חתולים בבניין לידי, "זכה" לעימותים אינסופיים עם הדיירים, ופעם הביאו לו משטרה. בפעם אחרת זה הגיע למכות. פשוט לא ייאמן. המתנכלים עושים זאת סתם מרשעות. אם לא היו חתולים להתנכל להם, ומאכילים, הם היו מוצאים משהו אחר להיטפל אליו.
    למזלנו, בתל אביב יש עדיין עיריה שלא התחילה להתנכל למאכילים כמו בערים אחרות. נקווה שזה ימשיך ככה, ושערים אחרות ילמדו, כולל לעקר ולסרס על פי הזמנת המאכילים

  • אבלאר  On 26 באוקטובר 2006 at 8:31 pm

    ומה יעשה מי שגר בדירת קרקע שאינו יכול לפתוח דלת או חלון בשל עשרות החתולים בחצר. וכמובן שסובל ללא הפסק ממריבות חתולים בעונת היחום. והריח כמובן, ניחוח נפלא של צואת חתולים מהחצר.
    מה יעשה אדם דייר שכזה? יודה לאל שיש שכונות אחרות בעיר שבהן הכל בסדר? יממן הסירוס בעצמו? מה בדיוק?

  • אורה לב-רון  On 26 באוקטובר 2006 at 9:50 pm

    מה שיעשה דייר שמעליו משפחה עם ארבעה ילדים מרעישים, שגם מלכלכים את חדר המדרגות וגם עושים מסיבות כיתה בסופי שבוע. גם לו אסור לדרוש לא לתת אוכל לילדים בבית. גם הרעש מהמזגן של השכנים לא מאפשר להרעיב אותם. במדינות שמעקרות חתולים אין כ"כ הרבה חתולי רחוב.

  • אש'א  On 26 באוקטובר 2006 at 10:29 pm

    את לא ברצינות משווה חתולי רחוב לילדים נכון?

    שוב אני נופלת המלכודת הפרובוקציה ולא מצליחה להתאפק אוףףףףף.

  • אורה לב-רון  On 26 באוקטובר 2006 at 10:35 pm

    אפשר להשוות כל דבר לכל דבר. למשל, אחד ההבדלים בין ילדים וחתולים הוא הזנב. אבל בעניין האכילה, כנראה ששני הזנים האלו נזקקים לה.

  • באנדר  On 27 באוקטובר 2006 at 11:45 am

    ולכן סיבלו אינו מעניין.

  • יעל ישראל  On 27 באוקטובר 2006 at 5:40 pm

    אבל בתגובה הקודמת תיארתי את המצב בשכונה שלי, שכל המאכילים מקפידים על סירוס ועיקור, זה בחינם, פשוט צריך להזמין את העירייה, יש את זה בתל אביב דרך הוטרינר העירוני, לא יודעת לגבי שאר העיריות, אבל ראוי שהן ילמדו מתל אביב. וזה פותר את בעית ההשתנה, הריח והיללות. מאז שעושים את זה אצלנו, הבעיות האלה פחתו משמונים אחוז.
    לגבי האוכל, כולם מאכילים באוכל יבש, וזה לא מלכלך, ולא יוצר בעיה תברואתית.
    כך שלמעשה אין כאן שום בעיה, אם מטפלים בה נכון. אין צורך להרוג ולסלק חתולים, אפשר לחיות איתם בשלום ובאהבה. זה אנשים שסתם יוצרים בעיה יש מאין, כי הם צריכים להתנפל על מישהו על לא עוול בכפו.
    ולכן הנקודה היא לא שוב השוואות לילדים או להגיד שזה בעיה וזה מפריע, אלא איך לטפל בזה נכון, וישנה דרך פשוטה, קלה וטובה, כמו שאני מתארת.
    כמה חבל שאנשים מתקבעים בדעות הקדומות שלהם, ולא מנסים לטפל בזה בהיגיון.

  • אורה לב-רון  On 27 באוקטובר 2006 at 6:07 pm

    עירית ת"א יוצאת דופן. יש עיריות שנוהגות לרדוף את המאכילים ומנסות להטיל עליהם חובת עיקור וסירוס על חשבונם. אשר למגיבים: למרבה הצער לא מעט אנשים מתקשים לוותר על קיומו של גורם חלש שמותר להתנכל לו כחוק.

  • יעל  On 27 באוקטובר 2006 at 10:10 pm

    אנו מאכילים בחצרנו (בית פרטי) עשרה חתולי רחוב המשוטטים בשכונה – אין שום בעיית לכלוך וריח. בניגוד לכלבים, חתולים הם חיה נקייה שאף דואגת לכסות ולקבור את צרכיה, וגם לא נובחת בקולי קולות. שקטים ומקסימים.

    הרעבה שיטתית של חתולים לא תעזור – הם רק ימותו בייסורים, אבל דור חדש ימשיך ויבוא, ולמרבה הצער גם יסבול כהוריו.

  • לרצוח את כולם  On 8 באפריל 2007 at 11:52 am

    אני לא רוצה להריח שום חרא של שום חיה !
    אנשים נדפקו לגמרי.

  • אורה לב-רון  On 9 באפריל 2007 at 12:01 pm

    לא אחת אני רואה – בעיקר גברים – עוצרים בצד הדרך, או בחצרות, ומטילים מימיהם. ואני לא רוצה לראות את המראה ולא להריח אחר-כך. אבל לא הייתי מציעה עונש מוות על העבירה הזו, וגם לא למנוע מהם מזון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: