רמברנדט ומצעד הגאווה

 

רמברנדט. יעקב והמלאך

 

כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.  כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.  כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי.  כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב.  כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל:  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. 
בראשית לב
 
כולנו יודעים שיעקב שרה עם המלאך, נאבק בו, ויכול לו. אך על מה נסב המאבק? מה היה טיבו? האמנם ניגש אדם זר אל יעקב, האיש העדין ויושב האוהלים, והשניים נאבקו כמו שני אקדוחנים מחוץ לבר? והאם דרש ממנו הזר דבר מה עד כי יעקב נאלץ להאבק?
אם מצרפים את ראשית הסיפור "ויותר יעקב לבדו" עם "ויאבק" נוצרת סיטואציה אינטימית ופיזית. לילה סביב, יעקב עומד לפני החושך, ברגע חף מכל צורך להקפיד על מראית עין אבל עם צורך עז לקירבה. ברגע זה מופיע מישהו, והשניים מנהלים סוג של מגע פיסי ממושך והדוק. אך ראה זאת רמברנדט. המלאך הנשי חולש על הציור ועל יעקב כמו חיבוק קוסמי ענק, ואילו יעקב נאבק מתוך רוך עצום, ידו מונחת במאבק להתמסר ולהכנע, ראשו שואף אל גופו של המלאך. זהו המאבק.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מירי  ביום 14 בנובמבר 2006 בשעה 11:34 pm

    מטאפורה יפה על אהבה מכל דת גזע ומין
    יעקב מביט בפניו של המלאך,קרוב מאוד לחזהו/ה
    ורגלו/ה של המלאך חובקת את יעקב
    מעניין וחתרני מצד רמברנדט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: