כשאת אומרת לא, תגישי את זה בטופס ותצרפי תמונה

רק הורשע רמון, וכבר מזדרזים חברי כנסת לדון בשינוי החוק להטרדה מינית. החוק הקיים לא טוב, צריך לסגור פרצות. שכן ברור שיש כאן פרצה ענקית: זו שמאפשרת להרשיע את חיים רמון, שר משפטים, חבר של ראש הממשלה, שעשה משהו מאוד לא נדיר במחוזותינו, ודחף לשון לפיה של צעירה חסרת מגן, שבסך הכל גייסו אותה לצבא ההגנה לישראל. שתגיד תודה, לא כל אחת מקבלת לשון של שר. יש בחורות שעובדות בפיצריה ובעל המקום שולח ידיים.
וכבר מתארגן מחשבתית גדול הפילוסופים בין חברי הכנסת, יובל שטייניץ, כדי להחדיר משהו משלו: נקודה שחסרה לו בחוק ההטרדות: צריך שיהיה כאן מעשה כוחני, וצריך להיות ברור שלתוקף ברור – שהנתקפת אינה מסכימה.
איך מבררים? ניקח לדוגמא מפקד בצבא, שנכנס לחדר ובו 30 פקידות. הוא יוצא מהנחה (לפי הצעת החוק החדש) שכולן מסכימות, אלא אם הוכח אחרת. וכך, חמוש בלשון משתלחת וידיים חודרניות, הוא פוקד את כל ה- 30. ובאמת, מאין לו לדעת שיש מישהי שלא מסכימה? הוא אפילו לא מכיר אותן, ולא יודע אם כולן בורחות וצועקות משום שכך מנהגן בכל ימות השנה, או שזה בגללו.
מי שמתנגדת, שתגיש טופס מתאים בשני עותקים, ותמונה, כמובן, כדי שיוכל לזהות במבט אחד במי מדובר. וכך, בפעם הבאה שיכנס לאותו משרד, לא יעשה את המעשים המגונים.
אגב, שינוי החוק להטרדה מינית לא היה משנה במקרה רמון, כי הוא הורשע במעשים מגונים, וזה לא חוק חדש. רק ההתיחסות חדשה.
 
ואגב, לכל מי שלא מבין כשמישהי לא מסכימה: הכלל הוא, שאתה צריך לדעת שמישהי כן מסכימה. אם זה לא ברור, נא לא לגעת. ולכל הטוענים שאין להם דרך לדעת, זה פשוט: תחשבו שהשארתם את המרצדס חונה ברחוב בשכונת עוני. האם זה אומר שאתה מסכים שכולם יקחו אותה לסיבוב? לא? איך הם יכולים לדעת?!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אפרת  On 31 בינואר 2007 at 3:05 pm

    כל כך שטחי, כל כך עלוב. לפחות תביאי דוגמאות מהמציאות ולא מאיזו הזייה. מפקד נכנס לחדר ומטריד שלושים בנות בזו אחר זו…באמת, נו.

    המציאות הרבה יותר מורכבת מהשלט הצעקני הזה שלך. מישהי מפלרטטת, מישהו מפרש את זה כחיזור אגרסיבי יותר והמיסאינטרפרטציה הזאת מביאה להאשמות הדדיות. זה קורה ביומיום בלי הפסקה.

    והדמוגוגיה הזאת של "הכלל הוא שאתה צריך לדעת שמישהי כן מסכימה". ואיך בדיוק, במצב שבו היו רמון והחיילת, הוא אמור לדעת? לשאול אותה במפורש "האם את מסכימה שאתחוב את לשוני לפיך"? מתי ראית גבר ואשה שמתנהגים כך?

    אם רמון ביצע מעשה מגונה, הוא ראוי לכל גינוי וגם לעונש. אבל הדמגוגיה השטחית הזאת שיוצאת מהנקודה שגברים הם תוקפנים ונשים הן מסכנות היא בדיוק זו שמביאה בני אדם שפויים שלא לתמוך במטרות הטובות שאותן, אני ממניחה, את מנסה לקדם. זו לא מלחמה בין המינים; זה ניסיון ליצור ביניהם גשר. אולי יום אחד גם תביני את זה.

  • אני כל פופופומה  On 31 בינואר 2007 at 3:23 pm

    חוק ההטרדה המינית מתייחס למקרה של הטרדה במסגרת של יחסי מרות (מה שלא היה קיים במקרה של רמון. המתלוננת לא עבדה אצלו ולא הייתה כפופה לו), או הטרדה חוזרת ונשנית (שגם היא לא הייתה קיימת במקרה של רמון, משום שמדובר במקרה חד פעמי). אם רמון היה נתבע על סעיף של הטרדה מינית בלבד, סביר מאוד להניח שהיה יוצא זכאי.

    רמון לא הורשע בהטרדה מינית, אלא במעשה מגונה בכפייה. לפי השופטים, הנשיקה עם הלשון נופלת בקטיגוריה הזאת.

    לכן, דיון בפרצות שבחוקי ההטרדה המינית הוא לא רלוונטי בהקשר של רמון.

  • מרים  On 31 בינואר 2007 at 3:23 pm

    רמון הורשע בעבירה של מעשים מגונים ולא על פי החוק החדש, שמושמץ תדיר בתור "תראו-איך-העולם-השתגע-והפמיניסטיות-הורסות-הכל". זהו חוק ישן נושן שפשוט טורחים עכשיו לאכוף יותר.

    ולאפרת, בפעם האלף: האיסור על תקיפות מיניות קלות כחמורות לא יהרוס את הקשרים בין המינים. רוב הגברים והנשים עדיין יוזמים נשיקות בלי להסתכן במאסר. פשוט רובנו מוודאים שהצד השני בעניין, ולא, לא באמצעות מכתב בשלושה העתקים, אלא דרך דברים מוזרים כמו קשר עין, הבעת פנים, שפת גוף, לפעמים גם אמירה מפורשת. רובינו גם מכירים את מושא תשוקתנו במשך למעלה מחצי שעה לפני שאנחנו יוזמים, ולא תמיד המגע הראשון ביוזמתנו הוא עם הלשון דווקא, עוד מוזרות שכזו.

    ואם הפסטיבל הנוכחי יצא מפרופורציה זה לא בגלל עצם אכיפת החוק, אלא בגלל תשומת הלב המופרזת והמתלהמת של התקשורת, ואני חוזרת כאן על מה שכתבה אתמול אורית קמיר. גם על עבירה קלה יחסית צריך להעמיד לדין. תפקידנו ותפקיד התקשורת להבחין בינה לבין עבירות חמורות, אבל לא ע"י התעלמות.
    http://www.notes.co.il/orit/28231.asp

  • אורה לב-רון  On 31 בינואר 2007 at 3:27 pm

    כמו בכל מקרה אחר של גבר מבוגר, במעמד בכיר, שמת להכניס לשון לבחורה שלא מעוניינת: תדבר איתה חצי שעה, תציע לה קפה, תעשה כל מה שעושים בדרך כלל. במקרה הזה היה ביניהם דיבור של פחות מכמה דקות, במשרד ממשלתי ובנסיבות האלו, את צודקת, אי אפשר לדעת אם היא מעוניינת. לכן לא צריך לעשות זאת בנסיבות האלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: