הזכות ללכת לאיבוד

 

 

 

 

" את ההולכים ברגל חובה לאהוב.
ההולכים ברגל הריהם החלק הגדול של האנושות. יתרה מזה – החלק המובחר שבה. ההולכים ברגל בראו את העולם. הלוא הם בנו ערים, הקימו בניינים בעלי קומות רבות, חפרו תעלות-ביוב והניחו צינורות-מים, רצפו הרחובות והאירו אותם בפנסי-חשמל. הלוא הם הפיצו את התרבות בכל העולם, המציאו את הדפוס, גילו את אבק-השרפה, גשרו גשרים על פני הנהרות, פיענחו את כתב-החרטומים, הנהיגו את השימוש בסכן-גילוח, חיסלו את המסחר בעבדים וקבעו שמגרגרי הפול הסיני אפשר להכין 114 מנות טעימות ומזינות.
וכיוון שהכל היה מוגמר, כשכוכבנו קיבל צורה תקינה פחות או יותר, הופיעו בעלי המכוניות.
בדין הוא לציין, שהמכונית גם כן הומצאה ע"י ההולכים ברגל. אבל בעלי המכוניות שכחו משום-מה את זאת, את ההולכים ברגל הענווים והנבונים החלו דורסים. הרחובות, שנסללו ע"י ההולכים ברגל, עברו לידי בעלי המכוניות. הכבישים נתרחבו פי שניים, המדרכות הוצרי עד כדי רוחבו של שנץ-הטבק, וההולכים ברגל החלו מצטמצמים מתוך אימה אל קירות הבתים.
בכרך הגדול חיים ההולכים ברגל חיים של עינויים. בשבילם קבעו מעין גיטו תחבורתי. אין מרשים להם לעבור את הרחוב אלא בפרשות הדרכים, דהיינו, באותם המקומות דווקא שהתנועה חזקה ביותר, אשר שם השערה, בה תלויים כרגיל חייו של ההולך ברגל, עשויה להינתק ביתר קלות. [….]
ובכלל כבודם של ההולכים ברגל ירד במאוד. הם, שנתנו לעולם אנשים מצויינים, כגון הוראציוס, בויל מאריוט, לובאצ'בקי, גוטנברג, מייארכולד ואנטול פראנס – חייבים עכשיו להתפתל בצורה המגונה ביותר, למען שיזכירו למצער על קיומם. אלוה, אלוה, שבעצם אינך קיים, עד היכן אתה, שלאמיתו של דבר אינך קיים, הבאת את הולך הרגל!"
 
מתוך "עגל הזהב"/ אילף ופטרוב עמ' 5-6, מרוסית אליהו מיטוס, הוצ' תבל

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: