מלחמת קיצור יום העבודה צברה תאוצה. זה התחיל במאה ה- 19, כשלאנשים נמאס לעבוד והצליחו לתקן תקנות המגבילות את ההעסקה לשמונה שעות ביום. אבל מעסיקים לא משתגעים על זכויות עובדים, בעיקר לא כשהם נדרשים לקיים אותן.
גם הפעם לא היו להם כוונות לקיים את התקנות החדשות, המבליעות את ההנחה כי לעובדים יש חיים מחוץ לעבודה, ולא כל אונם קודש למעסיק. מאות אלפים הפגינו, אבל המעסיקים ידעו שאפשר לסמוך על המשטרה, כבר אז היא תמיד עמדה לימין המעסיקים.
ואכן, השוטרים נכנסו בעובדים המפגינים ממש כאילו היו סטודנטים או שמאלנים ישראלים, ואפילו ביתר שאת. היו הרוגים, והמתקהלים השליכו פצצה שהרגה בתורה שבעה שוטרים.
ושוב הוכח לצד מי משתינה המשטרה ואיתה מערכת המשפט והחוק: נעצרו אחדים ממארגני העצרת (גם אלו שלא השתתפו בה) ובמשפט שדה נידונו למוות. אחרי שארבעה נתלו ואחד התאבד, זכו שלושה לחנינה. מי אמר שאין רחמים לרשויות הרוצחות בדם קר מנהיגי פועלים?
ולכן צועדים אנשים בכל מיני מקומות בדיוק בתאריך זה. גם בתל-אביב, אם כי פחות ופחות משנה לשנה. וזהו אות כי זכויות העובדים שוב בשפל, עד כי רבים כלל אינם יודעים שאינם מפגינים במועד זה. וכבר צריך בכלל להזכיר לאנשים שיש דבר כזה, זכויות עובדים, שלא מדובר בפרזיטים שצריכים להגיד תודה כשמנצלים אותם ללא הגבלת זמן ומידה .
-
Blogroll
-
ארכיון
-
הרשומות הנצפות ביותר
-
איפה באתר?
-
הצטרפו ל 7 מנויים נוספים
אורה לב-רון משוררת ומחוללת צדק 
תגובות
ותודה על התזכורת
Albert R. Parsons .
Albert R. Parsons (1848-1887)
Labor Leader and Haymarket Massacre Martyr
“Every great robbery that was ever perpetrated upon a people ,has been by virtue of ,an, in-the-name-of law.”
“The people will never give up their liberties, but under some delusion.”
“Formerly the master selected the slave. Today ,the slave selects his master.”
August Spies, Albert Parsons, Adolph Fischer, George Engel, Louis Lingg, Michael Schwab, Samuel Fielden and Oscar Neebe.
יהי זכרם ברוך.