האם במדינה יהודית יש צורך ביהודים

 
השתתפתי היום בישיבת ועדת החוקה של הכנסת. הדיון היה בחוק השבות, ובסעיפים כגון האם המדינה תעודד הגירה של יהודים, ומי יוגדר כיהודי, ובעיקר – מי יגדיר אותו. כל זאת תוך חיפושים איך לעקוף את בג"צ, אחרי שיגלה את המעקשים בהגדרת היהודי שלנו, זה שרוצים לשדל אותו להגר לישראל.
שני ח"כים דתיים עסקו כל העת בהוצאת ציבורים מהכלל: העולים מבריה"מ הם גויים, הרפורמים ליצנים וח"כים ערבים הם בחזקת לא אדם וכמה טוב שלא העזו להכנס לישיבה.
אני ניסיתי לייצג את הישראלים. אותם אנשים שזו מדינתם, והם נדרשים כל העת לפנות מקום למען "היהודים".
"לא רוצה שתביאו לכאן מיליוני אנשים רק כי הם עונים לאיזושהי הגדרה או חזון. אל תביאו את היהודי וודי אלן, כי הוא לא רוצה, אל תביאו את הרבי מלובביטש, כי גם הוא לא רוצה, ולא כל מיני אחרים שטוב להם במקום מושבם. אל תביאו גם את הצעירות שעושות סיבוב בעולם, מגלות שיש להן סבתא יהודיה ועוברות כאן בדרך כדי לאסוף את 'סל הקליטה' ולהתקדם לטיול בעולם. צפוף כאן גם ככה. חם ולח. אין מקום.."
"אז מה את בכלל עושה כאן?!" שאל אותי בעויינות חובש כיפה שישב בדיון.
הכיצד? לפני רגע רצית להביא לישראל את כל היהודים, ואותי לגרש ? או את החילונים בכלל?
 
והנה סעיף 5 (א) בהצעת חוק השבות: מדינת ישראל תעודד קיבוץ גלויות והתישבות יהודית בארץ (גירסה אחרת: בישראל). יש שישאלו מה עניין התיישבות לכאן, אבל לא ישראל הראל, שרואה קשר הכרחי בין העליה להתישבות. האם כוונתו שמי שעולה לא יעשה זאת בעמידה? האם הוא מעודד אנשים להתישב בלב מגרש ריק בגבעתיים (תחת הסיסמה יהודי יכול להתישב בכל מקום בארץ ישראל)? אבל למה ניתמם, הרי ברור שהכוונה לשטחים הכבושים. ונכון, קשה להגיד בלי לומר, ולכן כל הנוסחים הללו הם כמו קוד עם קריצה:  אם מדברים על התישבות "בארץ" נשארת פתוחה השאלה השולית של הגדרת המקום וגבולותיו. איזו ארץ? התנ"כית? פולניה? ירושלים דליטא? ואם בוחרים לרשום "ישראל" הרי זה לא כולל את השטחים, שהם כידוע, לא מדינת ישראל. בקצרה, קשה גם לחמוס ולחטוף כפי יכולתך וגם להגיד אני לא טעמתי ביס כשזקנך מלא פירורים ופיך גדוש אוכל.
 
"אבל למה לא להציל גם את הנכדים?" מתחננת ח"כ מרינה סולודקין "אני רוצה לאסוף את כל טיפות הדם היהודי. להביא אותו לכאן" והיא מפילה תחינה למען החלק היהודי הטמון במעמקי הישות שח"כ רביץ כינה רגע קודם "שלוש מאות אלף הגויים".
רגע, מחפשים דם יהודי עד דור שלישי?! כמה מצמרר. איזו תמונת ראי מדוייקת.
 
כל זה מתרחש תחת ההסכמה המחתרתית שאנחנו נהיה מדינה יהודית. אם אפשר גם דמוקרטית, אז בסדר, אבל יהודית. לא מדינת היהודים, כמו שרצה הרצל, אלא יהודית, כמו שרוצה הרבנות.
מהי מדינה יהודית? כזו שאסור לנסוע בה בשבת, אסור לאכול שינקן, אסור להנשא עם גוי אפילו אם הוא כושי אתלטי ומוסיקלי, ועוד שורה ארוכה של כללים דתיים.
אבל שאלה אחת נשארת פתוחה בעניין יהדותה של המדינה: האם במדינה יהודית יש צורך ביהודים? שהרי גם הולנדים יכולים להחזיק מדינה שאלו חוקיה. למעשה, די במספר עובדים זרים, והיהודים ישובו איש למקומו. ורק אנחנו, הישראלים, נשאר ונוכל לעבור על החוק של היהודים ולבקר את סבתא בשבת ולקרוא ביחד שירה עברית.
וככה, מתוך שלא לשמה, באו לשמה. מתוך שכנסת ישראל אינה מכירה בישראלים אלא ביהודים, היא תלמד שבלעדינו אין מדינה ולא תעזורנה אלף ישיבות בברוקלין ובירושלים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  On 2 ביולי 2007 at 11:30 pm

    תודה

  • לאו  On 3 ביולי 2007 at 3:39 am

    מדוע "לפנות מקום"? לשם מה השימוש במטאפורה הזו? את לא באמת מפנה מקום לאיש. לדעתי הדבר נובע מתחושה של איום. אבל ממי וממה את כה מפחדת? מהצף של מהגרים שיקלקלו לך בנוכחותם את המרחב הציבורי שבו מקריאים בפומבי שירה עברית השכם והערב?

    נורא קל להשתמש בשם הקוד "אנחנו הישראלים". אלא שהוא יותר סקטוריאלי וסלקטיבי מכפי שנדמה. ורק לשם הדגמה: כשאומרים על מישהו ועל המשהו שהוא יוצר שזה "כל כך ישראלי", הכוונה לישראליות ספציפית, ל"המבין יבין" בקריצה (אם כי לא תמיד במודע).

    רק למען הסר ספק, אינני כזה תומך נלהב בכל אותם קולות-קוראים ל"עלייה" (מטאפורה שלחלוטין אבד עליה כלח). נופשוני "תגלית" מעוררים בי בחילה. אותו כנ"ל לגבי יבואני האוליגרכים כדוגמת ליברמן.

    חווית ההגירה היא ככל הנראה הטראומה המודרנית החזקה ביותר. לא מומלצת בכלל.

    מה שמפריע לי הוא תחושת הבעלות שעולה מדברייך, שנותנת לך את העוז להחליט: עד כאן מכסת ה"שִיבה"

    מדוע דווקא עכשיו? למה לא קודם?

    מתי בדיוק נחתם קאנון האוכלוסייה בישראל?

  • לאו  On 3 ביולי 2007 at 4:00 am

    מכסת ה"שבוּת"*

  • יהודה  On 3 ביולי 2007 at 9:36 am

    תודה.

  • אורה לב-רון  On 3 ביולי 2007 at 2:15 pm

    כי עכשיו עובדים בחשאי על להכניס את כל העיוותים לחוקה, בלי דיון ציבורי, בלי לספור אותנו בכלל ("אותנו" זה את כל הקבוצות שחיות כאן) אלא מכוח איזו נאראטיב היסטורי לגמרי אישי. למשל, הרב רביץ פירט באריכות באותה ישיבה איך סטלין ומעשי ההתנכלות שלו ליהודים היו מכשיר בידי אלוהים כדי שבסופו של דבר נעלה את היהודים מברה"מ. לא כולל "הגויים" שבהם. באמת צריך לשבת ולשמוע את הדיונים ההזויים כדי לרצות לעצור אותם ולצעוק – דברו כמה שאתם רוצים ומה שאתם רוצים, אבל למה לחוקק את זה בחוקה?!

  • אורי  On 3 ביולי 2007 at 10:50 pm

    אורה,

    למקרא פוסט זה, אני ממליץ לך בחום לקרוא בעיון את המאמר הבא, מתחילתו ועד סופו:

    http://www.tchelet.org.il/magazine/magazine.asp?id=255

  • אורה לב-רון  On 4 ביולי 2007 at 9:56 am

    אלא הווה. באותה ישיבת ועדת חוקה הציגו משתתפים שונים את תפיסתם ההיסטורית (חיכינו אלפיים שנה; הרצל רצה מדינה ליהודים; בן-גוריון קובע) וממנה ניסו לגזור את מסקנותיהם. ואני לא מעוניינת בהקשר זה לשטוח את הנרטיב ההיסטורי שלי, גם לי יש כזה, אלא לטעון כי המחוייבות של הכנסת והחוקה אינה לאבותינו, לאלוהינו ולא להרצל ובן-גוריון. היא למיליוני הישראלים. אפשר להתפלפל ולהתמקח על שאלת היהודים-יהודית עד אינסוף. אבל בסופו של עניין מבצבצת הגישה הגזענית המבקשת לשדל אנשים להגר לישראל, להעניק להם אזרחות ואיתה הזכות להצביע לכנסת מיד, רק משום שהם עונים על איזושהי הגדרה של יהדות, אבל לא לתת להם זכות להנשא, או להקבר יחד עם כולם. הייתי מצפה ממוסד ישראלי (כנסת) שידאג להביא לכאן אנשים שאנו, אזרחי המדינה, מעוניינים בהם, שיעניק אזרחות למי שמדבר את שפתנו ועומד בקריטריונים אחרים של שותפות איתנו ואז לאפשר להם לקיים את אורחות חייהם כחוק, ולא כאנוסים בספרד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: