סטאטוס קוו ואדיס – החזיר היהודי והעיירה בוערת

שוב פרעות ביהודים. והפעם בנתניה. החזיר, מאכל יהודי ותיק, שגם מיוצר בארץ וגם רבים כל-כך צורכים אותו, לא אהוב על כל תושבי המדינה. בעיקר דתיים משתי הדתות העיקריות. לא אהוב בלשון המעטה. מראה בעל החיים הורוד הוא עבורם סדין אדום. עצם נוכחותו, ואפילו מעבר לקיר חנות או בית, או באפלולית חדר האוכל המשפחתי, מעלה להם את לחץ הדם והם יוצאים דחופים להרוס, להשמיד, לאבד ולנתץ. למרבה הפרדוקס, מי שחושב ש"יהודי לא מגרש יהודי" אינו מתרעם כאשר "יהודי שורף ליהודי את החנות". להיפך. מנהג נפוץ הוא בארצנו שיהודים שורפים ליהודים אחרים חנויות מזון שהם אינם אוהבים.
מעניין לגלות כי הדמיון בין יהודים לערבים מרקיע שחקים כשהחזיר נכנס לתמונה. אנשי הדת משני צידי גדר ההפרדה נקעה נפשם מבעל-החיים קטום האף. אלא שרק צד אחד נוקט בטרור לצורך זה: מעולם לא נרשם ביומני המשטרה שנציגי האיסלם שרפו חנות חזיר. הטרור הזה שמור לדתיים "שלנו".
איך זה, שדווקא בישראל, הטוענת שהיא האוקסימורון הקרוי יהודית ודמוקרטית, איך זה שדווקא כאן מתנכלים ליהודים שכל פשעם הוא הרצון לנגוס בסדוויץ שינקן תוצרת כחול-לבן. בשביל זה סבלנו בגלות? בשביל זה הקמנו מדינה? יהודי לא יכול לאכול את פיתו בלי מורא פורעים?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמי בכר  On 4 באוגוסט 2007 at 2:04 pm

    וגר זאב עם כלב
    ונמר – חברבורותיו.

  • RON  On 5 באוגוסט 2007 at 12:18 pm

    החנות לא נשרפה בגלל השינקן, היא נשרפה בגלל שנאה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 5 באוגוסט 2007 at 7:07 pm

    "בשביל זה סבלנו בגלות? בשביל זה הקמנו מדינה?", מזדעקת אורה לב-רון לנוכח מחאתם האלימה של אוכלי כשר על ממכר בשר חזיר בישראל. אולם שאלת ה"בשביל זה?" שלה רחוקה להיות מדויקת ונאמנה למציאות ההיסטורית של העם היהודי לדורותיו

    באתר של אורי פז פורסמה רשימת תגובה לפוסט זה:

    http://www.notes.co.il/uripaz/

  • טלי  On 6 באוגוסט 2007 at 11:23 pm

    אורי פז העשוי ללא חת מחק את תגובתי באתר שלו, אז אני אחזור עליה כאן במשנה תוקף –
    היחיד שצריך להתבייש כאן זה אורי פז, שפרסם פוסט אלים, דוחה, נמהר ומעל לכל אוילי.

  • אורה לב-רון  On 7 באוגוסט 2007 at 11:20 am

    כותב אורי פז, וכך מיסד הבחנה חשובה בין צביעות מאוסה (חילונית) לצביעות חסודה (כנראה דתית).
    תודה טלי, כי קודם כלל לא קראתי את הרשימה הזו, מתוך ידיעה שאדם דתי אוחז באמת כולה, ולכן אין מקום להתדיין.
    ואשר למסורת ושמירתה, מסתבר שאני שומרת מסורת פונדמנטליסטית: מסורת היא אצלנו מבית סבתא להצטייד לבית-הספר בכריך שינקן. וכפי שיודע כל מאמין – מסורת לא שוברים.
    ואגב, כמה מצער שעם כל החינוך לבדלנות לא מצליחים אורי וחבריו שלא לחטוף גל חום כבד כשמישהו (שלפי דעתם הוא יהודי) מחבב פיגים.

  • אורי  On 7 באוגוסט 2007 at 10:26 pm

    הדברים שלך נראים בעיני כצביעות מאוסה שמקורה בחילוניותך המזדעקת כל אימת שרוח היהדות הדתית מרימה את ראשה או את ידה, וממלאהפיך מים כאשר הצד החילוני של המתרס מתריס ופוגע בכל היקר והקדוש לצד השני של המתרס (הדתי ובפרט חרדי).

    אינני אוחז באמת כולה. אין לי כל בעלות עלה אמת. תסליחי לי, אבל דווקא את תופעת הרדיקליות הפונדמנטליסטית עד כה היטבתי להכיר מהבלוג שלך.

    לידיעתך, סגן ראש עיריית נתניה מסיעת המפד"ל, עו"ד מנדי וייס, משוכנע בראיון היום ל"הארץ" כי הצתת המעדנייה לא בוצעה על רקע דתי: "אנחנו נגד אלימות. אם המעדנייה היתה נשרפת ביום חול, היית יכול לטעון שזה בגלל הנושא של חזיר, אבל על רקע של חזיר בן אדם יחלל שבת בשתיים בלילה? יש גם גבול לקנאות. קל מאוד להתלהם ולספר סיפורים". לדברי וייס, "החזיר הוא לא רק עניין דתי, אלא גם עניין לאומי. חזיר הוא סמל לדיכוי והשפלת היהודים".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=890751&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

  • אורה לב-רון  On 7 באוגוסט 2007 at 11:01 pm

    לא רק החזיר, גם שריפת חנויות של יהודים ואנשים בכלל, הוא עניין לאומי. ואני לא מצדדת בו בשום מקרה. בלי הבדל דת, גזע, מין ואידאולוגיה.
    איך זה שאתה, והרבנים לא מגנים שריפת חנות, גם אם היא מוכרת חזיר, כפי שאני הייתי מגנה שריפת חנות המוכרת תשמישי קודש?

  • אורי  On 8 באוגוסט 2007 at 2:37 pm

    זה שהרבנים לא מגנים, כי לא שמעת על כך בתשקורת המגמתית בישראל, אינו אומר עוד שהם אכן לא באמת מגנים. הרבנים לא נוהגים להביע את עמדתם על כל צעד ושעל, בפרט כאשר הדבר לא נבע ממניעים דתיים. בחייך, הלא לשרוף אסור לדתיים בשבת (האירוע קרה בליל שבת ב-2 בלילה), כך שלפחות של ניסיון ההתרסה של בעלי החנות יהיה קצת טאקט והיעדר בערות יהודית.

  • אורה לב-רון  On 8 באוגוסט 2007 at 3:53 pm

    תראה, אין לי שום ראיות מי שרף את החנות, אבל גם לומר שדתי לא יכול להצית בשבת זה כמו לומר שאסור לו להרוג כי כתוב לא תרצח. למרבה הצער האלימות לא מקפידה על שמירת סייגים. מה שצורם במקרים מסוג זה: אנשי הציבור (רבנים בארוע הנדון) שמובילים מאבק, אינם עוצרים כשהמאבק גולש לאלימות בלתי מרוסנת. האמירה עשבים שוטים דווקא חותרת כנגד עצמה, שכן כל חברה בונה על זה שהרוצחים, השורפים, המכים והעושקים הם עשבים שוטים. זה אמור להיות בבחינת מובן מאליו. ודווקא לכן צריך להוקיע, ולהקיע מחוץ למחנה. כל מחנה.

  • אורי  On 10 באוגוסט 2007 at 2:44 pm

    כל עוד המשטרה חוקרת וטרם שמה את אזיקיה על המציתים, ויפה שעה אחת קודם, כל טענותיך נגד ההנהגה הרבנית הם אורבה פראח.

  • אורה לב-רון  On 10 באוגוסט 2007 at 5:17 pm

    אני לא יודעת מי הצית, אתה לא יודע ונצא מהנחה שגם הרבנים והמשטרה אינם יודעים.
    אבל אנחנו לא מדברים במישור המשפטי. מצד המוסר, כל מי שהיה מעורב בפרשת הריב הזו, כדאי שיגנה את ההצתה, ולו כדי לסמן את גבולות הלגיטימיות של המחלוקת.

  • מושה עמישקוף  On 11 באוגוסט 2007 at 9:21 pm

    למה מדינה יהודית דמוקרטית זה אוקסימורון?
    ואם אוקסימורון כמו מדינה נוצרית ודמוקרטית כמו פולניה וצרפת אינו אוקסימורון? מדינה יכולה להיות יהודית ודמוקרטית וישראל כזו.

  • אורה לב-רון  On 12 באוגוסט 2007 at 3:52 pm

    בהחלט, גם נוצרית ודמוקרטית היא אוקסימורון. אבל צרפת איננה נוצרית. היא דמוקרטית, ועניין הדת נקבע אישית ע"י התושבים. זו,למעשה, מדינה חילונית, ויש בה רוב נוצרי, ומיעוט גדל והולך של מוסלמים, אבל אין חוקי מדינה לטובת אף אחת מהדתות.
    למה זה אוקסימורון? בגלל שברגע שמצמידים שני תארים למדינה, השאלה מה קורה בנקודות ההתנגשות. האם היא תהיה דמוקרטית או יהודית. למשל, תחבורה בשבת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: