יוסף טרומפלדור או רועי קליין

 
 
 
פעם כל ילד ישראלי ידע שטוב למות בעד ארצנו. ויכוחים ערים התנהלו בשאלה האם באמת אלו היו מילותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור כשנהרג בתל-חי (אז אנשים עוד נהרגו, לא נרצחו). אבל לא היה ויכוח בסוגיה כמה טוב שיש לנו מולדת משלנו להקריב עבורה את חיינו. פעם נזדמן לי לשמוע מפי מישהו שהכיר מישהו שעמד ממש על-יד באותו אירוע, והוא העיד בשמועה מפי שמועה, שלמעשה פלט הפצוע טרומפלדור קללה רוסית. למשמע הדברים חשתי כאילו אני עדה לאירוע היסטורי.
אבל גם אם פלט רק קללה, רוחנו לא שחה. שהרי גם אם לא אמר, כאילו אמר. על אף שמדובר בפעיל שמאל רוסי, שביקש ליצא את הדגם הסוציאליסטי לארץ המתהווה בציון, הרי שפך כאן את דמו, ועוד בזרוע יחידה. מופת ללכת בעקבותיו. ואפילו הרוויזיוניסטים קראו ברית על שמו: בית"ר.
מאז מסמנת שורת דם ארוכה את ההולכים בדרך המופת. ב- 1955 בכלא הסורי, התאבד הלוחם אורי אילן כדי לא להסגיר סודות לאויב, לא לפני שהצליח להטמין פתק "לא בגדתי".
 
הבוקר שמעתי ברדיו על מקבלי הצל"שים החדשים, ובהם רס"ן רועי קליין, שהסתער על רימון כדי להציל את חייליו,  ועל שפתיו קריאת שמע
 
שוב חשתי עדה לרגע היסטורי: הוחלף הגיבור הציוני. מדובר בשינוי במניע להקרבת חייך. לא עוד חברת מופת ציונית בא"י, אלא אדוני אלוהינו. לא עוד עיקר שכינה בתחתונים, אלא בעיניים עצומות למען העליונים. למעשה, בשנים האחרונות הותרה הרצועה, ולצעירים מותר להקריב את חייהם בצבא למגוון מטרות: להתקרב מהפריפריה למרכז, להתקדם מדרגת מהגר לדרגת ישראלי וכדי להגיע בסופו של דבר לפוליטיקה.
לא עוד הקרבה מונוליתית על מזבח אחד, אלא קבוצה קבוצה ומזבחה היא. כמין הפרטה של אקט ההקרבה. האם זה משנה? ולמי?
לא למנהיגים. מנהיגים אוהבים צבא אשר סר למרותם, ואפשר לשלוח אותו לשפוך את דמו בלי להטיל ספקות, בלי להפעיל שיקול דעת אישי, בלי לסרב. וככל שנשפך דמם של יותר ויותר ציבורים, מקבלים בזרועות פתוחות כל בשר תותחים פוטנציאלי. כי בלעדיהם אין מלחמה. כפי שאומר פרנשאר ב"מסע אל קצה הלילה" של לואי-פרדינן סלין : "עכשיו המולדת מוכנה לקבל כל קורבן, לא משנה ממי, כל בשר טוב בשבילה, בשביל המולדת… היא כבר כלל לא בררנית בבחירת הקדושים המעונים שלה, המולדת! היום כבר אין חיילים שלא ראויים לשאת נשק, ובייחוד למות עם הנשק ומאש הנשק…"
פרנשאר, שנתפס ונכלא על גניבת שימורים בעת שירותו בחזית, עומד לזכות בחנינה, שתאפשר לו לחזור לחזית, אותה הוא תופס כגזר דין מוות. והכל בעידוד הצבא, ובני משפחתו המעדיפים להיות גאים בגיבור במשפחה, ולא להתבייש בגנב במשפחה. "כבוד המשפחה" בעיניו "מי ילך לשמש שם מסננת ומשַמרת לכדורים הצרפתיים והגרמניים המעורבים – כל המשפחה שלי? לא, אני אלך, רק אני, נכון? וכשאמות, כבוד המשפחה שלי יקים אותי לתחיה? שמע,כבר עכשיו אני רואה אותם, את המשפחה שלי, אחרי שכל העניין הזה של המלחמה ייגמר כמו שכל דבר נגמר… מקפצים להם שמחים ועליזים על הדשאים של הקיץ שחזר ובא, רואה אותם את בני המשפחה שלי בימי ראשון הבהירים[…] אני מזהיר אתכם, כששליטי העולם הזה מתחילים לאהוב אתכם, סימן שהם מתכוונים להפוך אתכם לנקניקיות קרב.[…] לאנשים הקטנים יש מנוחה רק כשהגדולים בזים להם, כי אלה חושבים על העם רק כשיש להם מזה איזו תועלת[…] והיו להם אמיתות לגלות לו (לעם. א.ל.) ! אמיתות נפלאות! טריות ורעננות! שזהרו! שסינוורו! נכון, חשב בהתחלה העם הפשוט, זה נכון מאוד! נכון בהחלט! הבה נמות כולנו למען זה! רק למות הוא רוצה, העם! […]" והוא מזכיר את גיתה שהתלהב מחדוות הגיוס של ההמונים, אבל בשלב מתקדם יותר של המלחמה "כשראה את המוני החיילים המסמורטטים והנלהבים, שבאו מרצונם כדי שמלך פרוסיה ישפוך להם את המעיים בשביל להגן על הבדיה הפטריוטית החדשה, הרגיש גיתה שעוד יש לו הרבה מה ללמוד.[…] ואחר-כך ראו כי טוב והתחילו לייצר גיבורים בסדרות, שככל שהשיטה השתכללה, נעשו זולים יותר ויותר."
 
כל-כך זולים, שלא מבזבזים אותם רק בקרבות ומלחמות. זולים דיים להשתמש באימונים בקישון כבמסננת: מי שישרוד, יהיה כשיר לקרב. יותר זול לסנן את החיילים, מאשר את המים. אחרי הכל, מדובר ברווחי חברות מזהמות מול חיי אנשי השייטת.
 
מחר תזרח השמש, ויקום דור חדש שיפרנס מלחמות חדשות. או את הישנות: לשמור על מתנחלים בשטחים, לפנות מתנחלים מהשטחים, להכנס ולצאת להכנס ולצאת לעזה, לשלם על כך בחייהם.  
אחרי ריצה מסנוורת בעקבות המלחמות, אחרי ההבנה הגורפת בדבר איוולתה של מלחמת לבנון האחרונה עד כה, אולי לא מומלץ לרוץ לחזית רק משום שהממשלה קמה בבוקר וחשבה שאיזו מלחמה קטנה יכולה להיות במקום. מי שיהרג, לא יראה איך כולם התפכחו ממנה.
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: