מי יכול להרשות לעצמו להיות נכה צה"ל?

 

הילת הביטחון הישראלית שורה לא רק על גנרלים ושרי בטחון. בטעות, היא לא פסחה גם על נכי צה"ל. משום מה רווחת התפיסה כי אם כבר להיות נכה בישראל – עדיף להיות נכה צה"ל. ככה יש לפחות גב, מישהו דואג לך.

במציאות מגלים החיילים הלוחמים לשעבר כי לצבא היה הרבה יותר קל ומהר לשלוח אותם להפצע, מאשר להחליט שהם אכן פצועים, ולפצות אותם. חיל יכול לאבד יד בחלקיק שניה, אבל כדי שמשרד הבטחון יכיר בכך שאין יד, הוא עלול לעבור שנים של טרטור בין הועדות הרפואיות (המתמחות בהורדת אחוזי נכות) לבין בית המשפט (ערכאת ערעור), שכמעט תמיד ידחה את התביעה או יחזיר את התיק לוועדה.

החזרה לוועדה היא כמו לתת לאחד הצדדים בדיון פלילי לקבוע כמה הוא חייב. במלים אחרות, השופט רואה שהועדה פישלה בענק, אז היא נותנת להם הזדמנות לתקן את הניסוח. משרד הבטחון יכול להחליט מה שהוא רוצה, והוא לא רוצה לתת אחוזי נכות. עדיף לו לקבוע מעט ולשלם פחות.

ניקח לדוגמא את ש. נכה צה"ל שהתגייס בחדווה לגולני, היה חניך מצטיין בכל השלבים והקורסים, עד שנפצע ב- 1972, במארב ברצועת עזה. לאחר חודשי אשפוז ארוכים, קבעה הועדה הרפואית של משרד הבטחון כי הוא אכן נכה  במספר פרמטרים, וקבעה לו בלי להתבלבל 0% נכות. לשמחתו, כי הצעיר הפטריוט האמין שאם הועדה קובעת שאינו נכה, אז הוא בריא ושלם. למרות שחלקים אחדים בגופו נעלמו לבלי שוב.

 

אלא שהזמן אינו פועל לטובת הפצועים והסימפטומים מחמירים עם השנים. ב- 2001 פנה ש. לועדה הרפואית של משרד הבטחון בגין צלקות. במועד זה היו בתוקף תקנות המקנות אחוזי נכות על סמך שטח צלקת. 10% על 10 סמ"ר.

הועדה הרפואית המורכבת משלושה רופאים מומחים אשר זוכים לערוץ הכנסה נאה מטעם משרד הבטחון, מדדה "בדייקנות ובפירוט" כלשון הפרוטוקול את הצלקות  ומצאה ששטחן 3.9 סמ"ר, וקבעה בעקבות כך 5% נכות.
ב- 2004, כאשר שונו התקנות, השתנה גם הסרגל של הועדה, והפעם מדדה אותה ועדה באותו הרכב את אותה הצלקת – באותה מידה של "דייקנות ופירוט"– והפעם מצאה 22  סמ"ר. ובכל זאת, על אף שתיקנה את הטעות העובדתית בשטח הצלקת, לא תיקנה את אחוזי הנכות בהתאם, ל- 10%.
הפרופ' הפלסטיקאי שעמד בראש הועדה, מדד במו ידיו בשני המקרים. מעניין מה יכול היה להיות סכום התביעה של לקוחה פרטית, שהפלסטיקאי שלנו עשה לה צלקת של 22 סמ"ר בטענה שאין הבדל בינה לבין 3.9 סמ"ר!
ערערת שוב? גם הפעם אפשר להחזיר את התיק לוועדה הכל יכולה. כך יגלה הלוחם לשעבר כי נאיבי לחפש סעד בבית המשפט, והוא עלול לבלות שנים במסלול הזה בין הועדה לבית המשפט. זהו לופ סגור, ואדם יכול להרגיש גולם במעגל שכוחות חזקים מסובבים אותו.

 

בשיחה שקיימתי עם אחד מבכירי משרד המשפטים (שמו שמור אצלי) שאלתי אותו: אם נניח כי הועדה של משרד הביטחון טוענת בפני בית המשפט שאין צלקת, והפצוע מצליח להביא כעד מומחה מטעמו את זוכה פרס נובל לענייני צלקות, את עמדתו של מי יקבל בית המשפט?

 

התשובה היתה חדה: עמדת משרד הבטחון.

מה שכן משתנה, הוא חשבון הבנק של האקס לוחם. המאבק להשיג את זכויות הנכה אינו זול. מדובר בעורכי דין, בחוות דעת רפואיות מורכבות – והכל מכיסך הפרטי. אמנם משרד הבטחון מחזיק "אגף שיקום", אבל האגף הזה מעמיד עו"ד כנגד הנכה. לעומת זאת אין לפצוע אפשרות לדבר עם עורך דין, לקבל חוות דעת כלשהי. מאוד סביר כי מי שמתעקש לקבל את אחוזי הנכות המגיעים לו יאלץ להכנס להוצאות כספיות גדולות בהיקף כזה, שגם אם יזכה באחוזים הללו, הם בהחלט עשויים לא לכסות את ההוצאות שהיו לו לצורך השגתן.
מסקנה של משרד הבטחון: מאוד כדאי להקשות, כי חשבון פשוט מלמד שלפצוע משתלם יותר לוותר על המאבק, מאשר לנצח בו. הרבה יותר זול לתת לו צל"ש.
 
התזה הרווחת במסדרונות הועדה היא כי מי שנפצע במלחמות "הנחשבות" – השחרור וששת הימים – יקבל פיצוי גבוה יותר על אותה פציעה ממי שעשה את הטעות ונפצע במלחמות העממיות יותר. הסבר אפשרי לתופעה הוא השינוי הרכב החברתי של הצבא. בספרם "מצבא העם לצבא הפריפריה" כותב יגיל לוי  על פינוי מקומם של אנשי מלח הארץ ושאר התבלינים מהיחידות הלוחמות וכניסתן של שכבות חלשות יותר ונחשבות פחות. גם המלחמות הן פחות קונצנזואליות ופחות הכרחיות. השילוב בין אנשים חסרי עוצמה ומלחמות חסרות יוקרה מייצר בשר תותחים זול יותר. אז למה לפצות אותם באותה מידה?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הצבנ  On 13 באוקטובר 2007 at 11:47 am

    בעיקר אם הוא מן השכבות החלשות – עדיף להיות מושמט רצוני.
    תהיה רדוף ונרדף – אבל לפחות גופך יהיה שלם.

  • באנדר  On 13 באוקטובר 2007 at 11:54 am

    בתור נכה צה"ל אני נחשף גם לצד השני של המשוואה.
    מאות אלפי אנשים בארץ הם נכי צה"ל בדרגות שונות.
    חלקם הגדול נפגע באופן שאינו קשור כלל ללחימה משום סוג, כמו תאונות דרכים, מחלות וכו'
    ההטבות לנכים הן לא רק בכסף אלה עוברות דרך שורה גדולה של הטבות, כמו עזרה בלימודים, דירה, רכב, מקרר, נסיעות ועוד
    כמו בכל מערכת גדולה, שמגלגלת כסף רב, יש מקרים רבים של רמאויות וניצול של המערכת. כמו תמיד מי שניפגע הם תמיד אלה שלא מרמים.

  • אורה לב-רון  On 13 באוקטובר 2007 at 12:07 pm

    זו לא סיבה לשלול זכויות מאנשים נשואים, או להפעיל נגדם מערכת של משרד הפנים או הדתות. משרד השיקום יכול הרי לספק עו"ד ליעוץ לנכי צה"ל חסרי האמצעים, אבל הוא מעדיף להפעיל משרד עו"ד חיצוני נגדם.
    נראה כאילו תחילה הם מסמנים את המטרה (כמה אחוזים יקבל אותו נכה) ואחר-כך הרופאים מחלקים בין סעיפי הפגיעה השונים. שמת לב כמה נכי צה"ל מקבלים 9% 19% 29% – העיקר לא לעבור את המספר העגול?

  • שני בלאו  On 15 באוקטובר 2007 at 11:41 pm

    אין ספק שבמשרד הבטחון עסוקים מאד במלאכת הגישור. השופט מנסה לגשר בין הנכה לבין האפשרות לוותר על התביעה, אולי הוא עוד יוכל להציל חלק מכספו שהפקיד בידי עורך דינו.
    רמת הזלזול בנכה ובמקרה הפרטי שלו, קשה לתיאור.
    כמו בתחומים אחרים, אלמלא אתה נזקק, קטוע ידיים, שותת דם שצועק….
    אף אחד לא מנסה אפילו להקשיב לך.
    מעניין מי באמת זוכה להכרה שבאמת מיטיבה עם איכות חייו ואכן הגונה.

  • אורה לב-רון  On 16 באוקטובר 2007 at 11:23 am

    כי המערכת עובדת כדי להמנע ככל האפשר מלעסוק בשיפוט. מדובר בהמון עבודה, ויותר קל לנפנף את הפונים, אולי יתיאשו וילכו למקום אחר, והשופט ניצל. חזקי ואמצי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: