רגע, האמנות חלפה, בדיוק תפסתי אותה

היה רגע כזה השבוע, בגלריה הקיבוץ, כשמשק כנפי זמן האמנות נלכד במצלמה.
 

 

 

דורצ'ין, גרבוז, בלומנקרנץ בגלריה "הקיבוץ"

 

תולדות האמנות, האמנו תמיד, מתרחשות בקצב האנושי. אסכולה עולה לאיטה, טכניקה משתכללת, משתנה, מתגבשת מתנסחת; אמן מפציע, מנץ, פוסע נכחו, עולה נכחנו ומתקבע בפסגה או באחד מחגווי הסלע. קבוצת המתבוננים הגדולה לומדת את קווי המתאר של התקופה, מפנימה את תבניות הצפייה, מאמצת את שמות האמנים המנצנצים ביריעה. זה קרה, והם יודעים שזה קרה. לכן עכשיו זה קיים.
אז זהו, שעכשיו  הפאסט מושן מסחרר את התאוצה. הקיים יותר משהוא קיים, היה קיים לרגע, וכבר הוא בדיזולב למשהו שאחריו. עוד טרם אוחזים אנחנו בשמות, בקווים, בתכונות – וכבר דוחק שחר חדש, כמו בליקוי חמה, כשהירח והשמש לפנינו, אבל הירח מסתיר את השמש. רגע נדיר. תמיד חשבנו שיש זמן, שהשמש באה בקצב קבוע והולכת בקצב קבוע, והירח קבוע אף הוא במהלכו. והנה הם מפתיעים ומסתדרים בטור עורפי מול זוית הראיה שלנו.
 
ההאצה המטורפת של זמן האמנות נתפסה במצלמה!
רגע של חילופי תערוכה בגלריה "הקיבוץ" יצר תצוגה חדשה: השמש (עבודה חדשה של יורם בלומנקרנץ מתוך התערוכה החדשה בגלריה) נתלתה על רקע הירח (עבודה של יאיר גרבוז לצד עבודה של יעקב דורצ'ין, שניהם מתוך התערוכה הקודמת שהיתה בהליך הורדה)
.

כך נוצר הווה שבריר-זמני שבו התקיימה תערוכה בה הוצגו שלושת האמנים יחד.
 
העבודה של בלומנקרנץ חושפת את השחור הסמוי שמאחורי ספקטרום הצבעים האופטימי של יעקב אגם. העבודה היא דגם של מזרקת ככר דיזנגוף, הידועה לנו כאש, מים, קשת צבעים ססגונית, מזרקת צבע ולשון אגמית השולטת ביד בטוחה בכיכר צינה זכרונה לברכה. בלומנקרנץ מציג את שלל גווני השחור, את החומרים המתכלים והזולים שהאש של אגם יכולה לכלות ברגע ומי המזרקה יכולים להרטיב ולפורר. היה, וכבר אינותו מתגלה בהוויה. המבנה גם אינו נשען על הכיכר התל-אביבית, למעשה אינו נשען על דבר, אלא תלוי ומסתובב בפינת החלל, ארעי ונוכח כמו ה"שחור" המוגדר "פיגמנט הסופג אור יותר משהוא מחזיר אותו". על "המזרקה" של בלומנקרנץ אפשר לומר שהיא לא מחזירה את הצבעים, אבל ברור למתבונן שהיא מכילה את כולם.
 
הערה: המבנה האניגמטי מסתובב לאיטו על ציר מהתקרה, כמו מנורת ענק. מידע אישי אני מגלה כי המנוע שמאחורי התנועה הוא של שוארמה, אות לכל השווארמיות המקיפות את האגם. אז מי כאן אוכל את מי?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: