המלצר של סארטר והפרופ' של וינוגרד

 
 
אדם נכנס לבית הקפה, הוא לובש את בגדי העבודה, מגיש בזריזות תפריט לכל שולחן, רושם הזמנות, מגיש את המנות וזוכר מה מיועד לכל אחד מהיושבים, פוקח עין על תחום שלטונו כדי להבחין מיד במבט המחפש אותו, ממהר לברר האם אחד היושבים מבקש כוס מים, או תוספת סוכר, הוא מלהטט בין השולחנות בוירטואוזיות (מדובר במלצר צרפתי), הוא בכל מקום, מנצח על הסימפוניה המתרחשת, אבל בלי לתפוס את קדמת הבמה, הוא קשוב וזמין, אבל מוצנע ונחבא. הוא שחקן. בתום המשמרת הוא יקח את הטיפ, יחליף את בגדיו, יסיר את מסכת השחקן, וישוב אל תפקידיו האחרים (סטודנט, מאהב, משורר, או מכור לאינטרנט). כך מתאר לנו סארטר את עצמנו כשחקנים. לכל אחד סדרה של תפקידים.
הטלוויזיה מעצימה מאוד את התפקיד האחד שממלא אדם. מי שיפגוש את ריטה לא יחשוב "הנה אמא של משי" או השכנה מהרחוב ממול, ממש כמו כל אדם אחר, הוא יחשוב: הנה ריטה. כשרואים במשך חודשים שורה של אנשים יושבים סביב שולחן כבד, או נכנסים לחדר ובו השולחן, או יוצאים ממנו ומסרבים לדבר למיקרופון, וכאשר בפס-קול הכתבות קוראים לכל האנשים בשם קבוצתי אחד "וינוגרד" – זה מה שהם. ואכן, רק משום שהם "ועדת וינוגרד" אנו זוכים לראות פעמים כה רבות אנשים שאינם מתראיינים יוצאים ונכנסים לחדר. חברי הועדה שוב לא ישובו למלא רק את התפקידים שמילאו קודם לכן. תמיד יהיה כל אחד מהם "חבר ועדת וינוגרד".
הבוקר התראיין פרופ' יחזקאל דרור, חבר הועדה, ואמר דברים הנוגעים לועדה, אבל טען שהוא אמר אותם כאדם פרטי.
מה בעצם אומר לנו הפרופסור? באיזה מובן הוא אדם פרטי? ובעיקר – כשהוא מדבר על ועדת וינוגרד? הוא אומר: אני חתום על דו"ח הקובע כי מדובר בסדרת כשלים קטלנית, כשלים שיש להם אחראי עיקרי, אבל נמנע מלהסיק מסקנות נגד אותו אדם.
זה מוזר ודורש הסבר, אבל הועדה לא מספקת הסבר כזה.  והנה נחלץ פרופ' דרור מבעד לשלמת הועדה, וזועק באוזנינו "אולמרט אתרוג, הוא יביא שלום, איך נציג את המסקנה הדורשת להדיחו, ונרשם לדראון עולם כמי שעצר את משק כנפי השלום" אבל כל זה "בקלי קשר" כמו שאמרנו בילדותנו, טוען הפרופ' בתפקידו הפוסט וינוגרדי.
 
וזה מעניין, כי אין כמעט אדם בארץ שלא אמר דברים על וינוגרד, והנה פורסמו דבריו של פרופ' דרור כאילו אינם רואים שכבר אין שום קשר בינו לבין וינוגרד. מעניין האם גם וינוגרד עצמו יכול להתראיין כאילו אין לו קשר לוינוגרד…
היגיון מוזר. נחזור לרגע למלצר שלנו. נניח שהוא מגיע לליל הסדר והמארחת, החוששת למערכת כלי הפורצלן היקרים, מבקשת ממנו לעזור בפינוי השולחן משום שהוא מקצועי. האם נקבל את הטענה כי עכשיו איננו בתפקיד המלצר אלא הוא רק הבן של דינה, ולכן אין לו שום נגיעה לפינוי כלים?
 
 
אולי מדובר במקרה הזוי שבו ישבה ועדה על מדוכת הכשלים של מלחמת לבנון והמסקנות שיש להסיק מהם. יחד עם זאת, השתכנעו כי אולמרט יביא שלום, וכתוצאה מכך השתכנעו שאסור לגרום לו לעזוב את תפקידו, אלא יש לדאוג שישאר ראש ממשלה. ואז, בלי קשר לצירוף העובדות הזה, הם החליטו לא להסיק מסקנות אישיות שעלולות לפגוע באולמרט. אני אישית מעדיפה להאמין לפרופ' דרור שאכן לא היתה השפעה כזו על הועדה. ואם בכ"ז התוצאה התאימה לנטיית לבם, זה לא בגללם, אלא בגדר אקט של דאוס אקס מכינה שסידר את הקלפים כך שיצא להם מה שרצו. נס!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 6 בפברואר 2008 at 11:08 am

    אתה מתחיל בתור "קורבן של המלחמה" והופך במחי ועדה שיפוטית שמאלנית פלוס נתניהו ל"קורבן השלום". כך מתים פעמיים בישראל. זה הנס האמיתי

  • אורה לב-רון  On 6 בפברואר 2008 at 4:22 pm

    בבת אחת. והכל לכבודנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: