למה עדיף לא להצביע

 
הטלנובלה של הפוליטיקה מגיעה לשלב ההדחה: השחקנים של הפרק המיליונ'תלפים מקבלים המון שעות שידור כדי לשכנע יותר ויותר אנשים לסמס להם. הם רוצים לזכות במיליון.
 
שלא כמו משתתפי האח הגדול, מדובר במשתתפים בעלי כושר הישרדות של שנים. שוב ושוב הם חוזרים למסך, מתחלפים בתפקידים, פעם זה ראש הממשלה וההוא שר הבטחון, האוצר, המה-שלא-יהיה, ולפעמים ההיפך.
 
עכשיו, לפני הפרק הכי מכריע הנוכחי, אנחנו נדרשים שוב לסמס בפתקים האם אנחנו רוצים להשאיר את האיש על כנף המטוס שיכול להסתכל ליריבים בעיניים, אם בכלל הוא מסתכל בזולת, או באיש שהחדיר את העוני לקבוצות רחבות באוכלוסיה, או לגוון ולסמס דווקא לבחורה שבחבורה.
 
וכך נמלאים אמצעי התקשורת קריאות נרגשות "לכו להצביע", ממש כמו הפרומואים הדורשים סימוס "אם חשוב לכם שנעמה תשאר". אלא שבמשחק הזה, מי שהודח – לעולם ישוב. מי שזרקנו בעבר, חוזר בהווה, מי שזרקנו בעבר הרחוק, אורב לנו בפינה בעתיד. כמו ספחת, יש דברים שאי אפשר להתפטר מהם.
לכאורה, אומרים לנו דמוקרטים נרגשים "אם אתה לא מצביע אתה מחזק את הדעה ההפוכה". לכאורה. כי למעשה יש התחזקות גדולה של הימין, ליברמניזציה של הליכוד ונמוגיזציה של העבודה, מרצ ושמאלה. ובכנסת הצפויה, גם אם כל המיעוט השמאלני יצביע בהמוניו, הם יגיעו למיעוט מרשים ואולי חד ספרתי.
נשאלת השאלה: מה יחזק את השמאל יותר: כנסת ובה קומץ ח"כים שמאלנים שישמרו על מראית עין של דמוקרטיה, כנסת של 120 ח"כים ימנים שתציג לראווה את העדר הדמוקרטיה ואת הקבוצות המודרות?
 
מקדמי המכירות של ההשתתפות בבחירות מציעים למיואשים להצביע בעד מפלגה קטנה, שמייצגת את דעותיך נטו. למשל, הגימלאים, כפי שהבטיח היום רפי איתן: אנחנו נשב בכל ממשלה עתידית. ומה הישגיהם בממשלה כבר ראינו. אפס. והם מבטיחים להמשיך בכך בעתיד.
או לבזבז את הקול על עלה ירוק שלא עברה וכנראה לא תעבור את אחוז החסימה, או מפלגת אור שתמגר את הכפיה הדתית ושאר משאות נפש שלא תתגשמנה, כי כבר ידוע לנו הרכב הממשלה. נכון שאפשר לחזק את אחת המפלגות כך שתזכה במשרד להשכנת שלום אזורי רוחני, אבל אפילו למשרד האיזוטרי הזה אי אפשר להבטיח תקציב בעזרת ההצבעה המתאימה.
 
באופן אישי יש לי שלושה מועמדים שאני מאוד רוצה לסייע להם, כל אחד ברשימה אחרת. שניים יכהנו בכנסת בודאות גם בלי עזרתי, והשלישית בודאות לא. כך שגם במקרה הזה אני לא יכולה לשנות.
 
אז למה בעצם קוראים לנו להצביע? הרי כל מה שמשנה למתמודדים הוא מי נבחר, ולא בכמה. אבל ממש כמו שוכני בית האח הגדול, הם רוצים לדעת שיש להם רייטינג גבוה. הקרב על הרייטינג לא פוסק כשאתה ראש ממשלה.
הבוקר, בתוכנית הרדיו "הכל דיבורים" עלה באוזני לפתע קולו של אריק שרון לפני הבחירות "לכו להצביע". ואז ידעתי בודאות: אם שרון ממליץ, אני נזהרת מזה כמו מאש.
 
כמובן שאני לא מעזה לקרוא לאנשים לא להצביע. מה אני, נביא, יש לי בכלל כוח לקרוא לאנשים לעשות או לא לעשות דברים? לא! אבל אני מציעה: אם לא נצביע, אולי נזכה להכרה כקבוצה מודרת, ממש כמו הערבים והנשים. אה, בקבוצת הנשים כבר יש לי הזכות להמנות. עכשיו, אם מספיק אנשים לא יצביעו יחד איתי, תהיה לי הזכות להיות בקבוצת הלא מיוצגים גם בכנסת.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On 2 בפברואר 2009 at 4:28 pm

    מודרים ? על ידי אי הצבעה ?
    הרי את מדירה את עצמך על ידי אי הצבעה.

    ועוד משהו קטן:
    יש חשיבות עצומה לגבי "בכמה מישהו נבחר". שהרי מפלגה שתבחר ברוב גדול תוכל ליצור ממשלה יציבה הרבה יותר, סחיטה הרבה פחות ויש לזה כמובן משמעויות.

    ואולי כתבת משהו בעל משמעות עמוקה מאוד ולא הבנתי אותו ואני שוב שוגה בלנסות לתקשר כאן.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 4:36 pm

    אני לא בטוחה יותר ממך בניתוח שלי, אבל יש לי תחושה שהשלטון דווקא יותר מדי יציב. מה שלא נצביע, נקבל אותו שר בטחון, אותו ראש ממשלה, אותה כלכלה ואותה התנהלות מדינית. היום התפרסם ראיון עם גדעון סער שמדבר על קואליציה של 80 ח"כים, כולל ברק, כולל "כל המפלגות הציוניות". ואם הצבעת עלה ירוק, זו מפלגה ציונית? כאילו יש איזשהו כוח שמחזיק בשלטון, משחק מסירות, ולא משנה מה נצביע, העיקר שיסמנו וי שהם נבחרו ברוב גדול.

  • שי  On 2 בפברואר 2009 at 5:01 pm

    ולכן חשוב להצביע לחלופות השלטוניות האמיתיות – חד"ש

  • אהרון תמוז  On 2 בפברואר 2009 at 5:17 pm

    מהי הבשורה של הקפיטליזם

    שוד כספי הפנסיה ע"י לבייב ותשובה בעקבןת ביטול הנפקת האגח היעודי לקופותהגמל,קרנותההשתלמו וקרנות הפנסיה

    עליה חדה במספר העניים ופער בלתי נסבל בין עניים לעשירים

    פגיעה במשפחות חד הוריות בקשישים ובנכים

    פגיעה בזכאות לדמי אבטלה

    העלאת גיל הפרישה 67 לגברים ו 64 לנשים

    הרס כדור הארץ ע"י פליטה מופרזת של גזי חממה בגלל צריכת יתר

    הקפיטליזם הוא סרטן ואיום קיומי שצריך למגר

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 5:20 pm

    הייתי מצביעה לחלופה שלטונית. אבל לא באמת מדובר בשלטון או בחלופה. נכון? גם אם כל השמאלנים יצביעו לאותה מפלגה, ואפילו הירוקים יצטרפו אליהם, ואפילו אם יכנסו לכנסת בגדול (12) ואפילו אם יצליחו להעביר חוק, הרי יבטלו אותו בחוק ההסדרים. זה משחק חסום. מותר לשחק, אסור לקבל החלטות ובטח לא שלטון.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 5:24 pm

    איך מסלקים את הכלכלה הישראלית?

  • אסתי  On 2 בפברואר 2009 at 5:30 pm

    הכל נכון ומדוייק, אבל דווקא עכשיו הזמן להצבעת מחאה שתחזק את חד"ש. רק להראות שבכל זאת יש מצב ויש שותפות יהודית ערבית.
    את לא חושבת?

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 5:31 pm

    , סליחה

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 5:36 pm

    חברתי מועמדת בחד"ש, ויש מצב שאצביע לה. אבל אני לא מרגישה שאני "מחזקת" כי מדובר בכוח חלש יותר מהכוח החלש בפיסיקה, והוא כעלה נידף מול הליברמניזם והקפיטליזם של ביבי. אפשר לדרוס 100 נמלים או עשר, בלי להרגיש בהבדל. נשמע פסימי? אולי ריאלי? המדרכות מלאות בצעדי ההפגנות שצעדתי והרשימות שכתבתי בהעוקץ ושום ביבי לא נבהל ממני.

  • רונן א.  On 2 בפברואר 2009 at 5:46 pm

    אני פחות או יותר מסכים. כמו שאמרה אמה גולדמן.
    "If Voting Changed Anything, They'd Make It Illegal"
    אבל אני חושב שצריך להצביע לחד"ש בגלל הערך הסימלי של שותפות יהודית-ערבית.
    כתבתי על זה בהרחבה בבלוג שלי באנגלית:
    http://ronen.dvarim.com/2009/02/02/why-i-will-vote-for-hadash/

  • אהרון תמוז  On 2 בפברואר 2009 at 5:50 pm

    כאשר ברית המועצות היתה קיימת והמפלגות הקומוניסטיות בצרפת ואיטליה היו חזקות אז רק הרתיעה מכוחן הביאה את העולם המערבי לנהל כלכלה הוגנת. לא היו בני 50 פלוס לא תעסוקה,לא היו כמעט נזקקים להבטחת הכנסה ולא היו מנהלים שעלות שכרם היתה כעלות שכר של אלפי עובדים.לא היו לנו אז אייפודים ואפשר להסתדר היום.לא צריך לאכול שניצל בחוץ אפשר להכין בבית.לא צריך לנסוע בג'יפים מזהמים אפשר לנסוע בסיריון.

    רייגן ,תאצ'ר ופקידי האוצר שהפנו את חסכונות הציבור לבורסה הם שאחראים לאסונות שפקדו את הציבור על ידי מיידוף וליהמן ברדרס.אותם פקידים שהביאו את האסונות צריכים לשלם בחילוט הפנסיות שלהם.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 5:58 pm

    ולו כדי להוסיף את הלינק שלך, היה כדאי לפרסם את הרשימה

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 6:02 pm

    בשנים ההן היתה המלחמה הקרה, שתי מעצמות, כל צד חשש מהצד האחר והמפלגות קיבלו סוג של גיבוי מעצם קיומה של מעצמה "עויינת". היום הכל אמריקה, גם ביבי, גם השיטה, גם הברוך. מפלגה קטנטנה בישראל לא מפחידה אף אחד, ואין לה כוח. ואם יש לה לרגע, בא חוק ההסדרים ומוחק אותו.

  • א  On 2 בפברואר 2009 at 6:10 pm

    אבל אל תתיימרי לומר לנו שישיבה בבית בחוסר מעש, היא העשייה.

    לשיטתך, עלייך לפחות לצאת ולהצביע בעד ליברמן כדי לקיים את החזון של כנסת בת 120 ח"כים ימניים.

  • דניאל  On 2 בפברואר 2009 at 6:12 pm

    אני לא בטוח שאני מבין את ההיגיון שלך. בגלל שהמצב קשה את אומרת שלא שווה להצביע. את אומרת שזה או הכל או כלום. או שהשמאל בשלטון או שאת מפסיקים חוקי המשחק?
    הקול שלך שווה בדיוק כמו כל של איש ימין בארץ. אווירת הנדכאים שאת מנסה ליצור, שבשמאל נורא אוהבים, אווירה של צדיקים נרדפים,האי הבעיה העיקרית שלנו. במקום שיהי שמאל מוביל, אמו שאני רוצה להאמין שנרקם בחד"ש, אנחנו הופכים לשמאל מתתרגן, שמוציא עצמו מהחברה ,מתנשא ומתלונן. איזו רוח אנושית או חברתית את ביודק מייצגת. איזה מוסר הילדים שלנו צריכים ללמוד ממך. שקשה לוותר? עדיף לבקר מהצד מאשר לפעול? מקווה שתשני את דעתך ותקחי חלק פעיל בחברה שאת חייה בה. וכן, תלכי להצביע ולהשפיע.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 6:16 pm

    כנראה שאני לא מיואשת מספיק כדי להצביע לליברמן…

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 6:19 pm

    לא הכל או לא כלום. תחושתי היא שזה לא כלום, בין אם יש ייצוג סמלי בכנסת ובין אם לא. לכן היאוש. קח למשל את חוק חינוך חינם מגיל שלוש שהעבירה תמר גוז,נסקי במאמצים, והוא פשוט נדחה שוב ושוב בחוק ההסדרים. אפילו לא טורחים לבטל את החוק.

  • אזרח.  On 2 בפברואר 2009 at 7:03 pm

    את ההשקפה שלי לנושא.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 7:18 pm

    נדמה לי שבבלוגים אנחנו פחות מיעוט. לא?

  • אחת מהזבל  On 2 בפברואר 2009 at 7:20 pm

    נידמה לי שמי שנהנה ממעמד של "קובע עמדות"ואף מעורב בפוליטיקה עד כה, לא יכול להרשות לעצמו להיכנס להסגר כעוס כאשר זה נוח.
    אולי במקום להצטעף, אפשר לצפות ממר"צ לחשבון נפש אמיתי, ולא האמירה הקבועה לאחרונה
    "לא קיבלנו מיקרופונים" או "מה לעשות לא מקשיבים לנו".

    קודם סוחפים אנשים אחרי עמדות לא ריאליות, אחרי כן מתפשרים בצד או בעמידה מאחורי הקיר, עם המלכות, ואחרי כן מודיעים על פרישה למנזר. מה זה מנהיגות ? סבבה

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 7:26 pm

    התכוונת אלי? ממש תודה. למרות שלא נראה לי שקבעתי משהו מתישהו.

  • טלילה  On 2 בפברואר 2009 at 7:27 pm

    אם את רוצה למחות – תלכי ותשימי פתק לבן. לפחות את הלבנים סופרים. כדי שלפחות לא יוכלו להגיד שהנבחרים-הממוחזרים-לעייפה, כפי שכתבת, נבחרו ברוב גדול.

    אני אצביע חד"ש כי אני מאמינה בהם ועושה לי טוב לחזק אותם, למרות שכמוך אין לי יותר מדי אשליות.

  • גולדבלט משה  On 2 בפברואר 2009 at 7:35 pm

    יש המון סיבות למה לא להצביע ראשית מפני שבין המפלגות הגדולות אין הבדל וסביר שהן יקימו קואליציה ושנית כי אנחנו לא משפיעים והצבעתנו אינה חשובה בפיצול כל כך עמוק ובטשטוש הבדלים לנוכח הנהירה אל המרכז
    למען האמת היא לא חשובה גם כך.
    ולמרות הכל אנשים מצביעים כי אנחנו לא רוצים להרגיש לגמרי בחוץ לא חשובים ולא משפיעים.
    אני מסתובב עם הדילמה הזאת כבר זמן רב וכבר כתבתי ולא פרסמתי פוסט בנידון

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 7:41 pm

    ועוד לא לא!
    את הפתקים הלבנים לא סופרים, זורקים אותם כבר בקלפי, יחד עם הפסולים למיניהם (ישבתי לא אחת בקלפי בשעת הספירה).
    גם אני הצבעתי לא פעם כדי להרגיש טוב, אבל הפעם זה לא קורה לי. היאוש לא נעשה יותר נוח.
    יש לי תחושה מרגיזה שההשתתפות שלי בהצבעה רק נותנת לגיטימציה להדחקת מה שאני מאמינה בו, בבחינת "הצבעת, הפסדת, קבלי את כללי המשחק הדמוקרטי לכאורה". ואם לא השתתפתי? לפחות את זה אפשר למנוע. יש לי דימוי מופרך כרגע, של מאות אלפים שלא יצביעו. אולי אם זה יקרה השלטון ירגיש פחות נוח?
    גם זה לא, מה?

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 7:44 pm

    האמת היא שפרסמתי את הרשימה, כי ניחשתי שיש קבוצה גדולה שמרגישה כך. ואשר לצורך להשתייך: נראה שממילא אני לא משתייכת לרוב, עכשיו אולי אגלה שבכ"ז אני משתייכת לקבוצה, כמוך, למשל.

  • טלילה  On 2 בפברואר 2009 at 8:37 pm

    ?
    גם אני השקפתי בקלפי בשעת הסגירה ותיעדנו בדייקנות כמה פתקים לבנים היו לנו.
    זה נושר בהמשך??…….

  • אסתי  On 2 בפברואר 2009 at 8:38 pm

    אף אחד לא עושה שום דבר עם הפתקים הלבנים. תאמיני לי כלמודת שנים של פיקוח על הצבעה ופיקוח על ספירה.
    סופרים אותם בזמן הספירה כדי שיהיה מתאם בין המעטפות לפתקים ולא תהינה רמאויות אבל זה הכל. הם לא נחשבים לשום דבר ולא אומרים שום דבר.
    מלבד בספר של סראמאגו כמובן.

  • אסתי  On 2 בפברואר 2009 at 8:43 pm

    מי אני שאוכל בכלל לשכנע מישהו למשהו.
    הנה אחרי כל השעורים שאני משקיעה בהם את נשמתי ושאני מנסה איכשהו לגרום לסטודנטים שלי לחשוב אחרת, מחוץ לקופסה, בצורה חתרנית וביקורתית הם ברובם מצביעים לליברמן.
    אבל בכל זאת. דווקא הקולות שלך ושלי ושל אנשים כמונו הם החשובים כי ההמונים כידוע יצביעו לליברמן או לביבי.
    נכון שאין לנו יכולת לשנות, אבל מראש להוציא את עצמנו מחוץ למשחק?

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 8:47 pm

    סופרים כמה מעטפות יש, כמה פתקים, ואח"כ כמה לכל מפלגה וכמה פסולים, כדי שמספר הפתקים יתאים למספר המעטפות. בתוך הפסולים יש לבנים, כפולים פלוס, מקושקשים וכו'

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 8:52 pm

    לא רק את הסטודנטים אי אפשר לשכנע, בכלל אי אפשר לשכנע. מלחמה אחת משכנעת את הרוב המוחץ שהם בימין. אפילו קמפיין אין עכשיו. זה סצנריו שיש לנו אופציה להשתתף בו בתפקיד המפסיד הגדול שבעצם השתתפותו הכשיר את השלטון, או כנמנעים שמקבלים אותו בלית ברירה.

  • רגע  On 2 בפברואר 2009 at 9:25 pm

    אתה לא משפיע על אף אחד, אין מי שיפגע
    אבל רק בסקס אפשר להביא ילדים לעולם
    מגניב לחשוב שאתה חתרני ולהגיד כל מיני דברים אנטי. אבל אין שום תועלת בהצעותייך כיוון שהן תשלולנה (מהמתוחכמים שלא מצביעים) את חירותם על ידי מפלצות שתיווצרנה בכוח המצביעים…
    המצב לא טוב ונראה כאילו שיהיה יותר גרוע.
    חייבים / מוכרחים לעבוד על זה.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 9:35 pm

    זהו, שבסקס עם הקלפי הפעם לא נראה לי שיבוא ילד לעולם. כרגע כבר יש אולטרסאונד שבו רואים את ביבי ראש ממשלה (אלא אם ליברמן יקדים אותו), הוא במגעים עם ברק לתפקיד שר הבטחון, ליברמן וש"ס מככבים ומרצ, חד"ש ושתי המפלגות הערביות מגיעות ל- 12 מנדטים. זה לא מספיק אפילו לעלה תאנה

  • חנה בית הלחמי  On 2 בפברואר 2009 at 9:39 pm

    כמו שאני מנתחת את המצב, מרוב שהוא מייאש ואין למי להצביע – אתן/ם תולים כתרים-לא-להם לאחת המפלגות כדי ליצור יש מאיין למי להצביע. אבל עדיין אין. מפלגה שמדברת על שוויון אבל מדירה נשים ממקומות ריאליים (ואפילו לא טורחת לתרץ את זה – והרי הדרת נשים היא "טבעית" בתפיסה שוויונית שיש בה שווים ושוות-פחות) – זו בעיה אמיתית. גם בלי להיות פמיניסטית – מעצם הסתירה הזו בין הדיבור למעשה, זה מעמיד את חד"ש (שאגב – לא הרימה קול זעקה גבוה מדי מעל לגלי הקונצנזוס במלחמה אלא השמיעה שיהוקי מס שפתיים עדינים, אפילו אנחנו בבלוגוספירה צעקנו יותר)- בדיוק באותה קטגוריה של זה נבלה וזה טריפה שעומדות בה כל המפלגות. אז לפחות תצביעו-תשפיעו עבור מפלגה שיש לה סיכוי להשפיע.
    חד"ש שוביניסטים, מיליטריסטים-לטנטיים וצבועים בדיוק כמו כל השאר. צאו מזה. הצבעת מחאה? נו, באמת. זה לא הגימלאים. הצבעות מחאה מעלות רק מפלגות נטולות מצע ממשי. זו מהותה של המחאה. לחד"ש יש מצע (גם אם היא לא פועלת לפיו), היא לא נכנסת ממילא למשבצת שמאפשרת לה להיות "מועמדת קש" בבחירות הללו.

  • אורה לב-רון  On 2 בפברואר 2009 at 9:53 pm

    האם נובע מדברייך שיש מפלגה שהיא גם פמיניסטית, גם נגד המלחמה וגם יש לה סיכוי לכוח בכנסת ולכן צריך להצביע לה? מי? איפה היא נחבאת והיכן המצביעים שלה?

  • אהרון תמוז  On 2 בפברואר 2009 at 10:05 pm

    במאמר שהתפרסם בגדה השמאלית מסביר החברה תמר גוז'נסקי את ההבדלים בין פוליטיקה של זהויות לפוליטיקה מעמדית. יש לדגול בעמדתו של לנין בחובתם של הפרולטוריון ומעמד הפועלים להיאבק בבורגנות ובעלי ההון תהיה לאומיתם אשר תהיה בכל מקום בעולם.

    מצורף בזה חלק ממאמר שכתבה החברה גוז'נסקי והתפרסם בגדה השמאלית.

    פוליטיקה של זהויות מאת החברה תמר גוז'נסקי

    בשל נסיבות שונות, הוויכוח עם העמדות המעמדיות העקרוניות של מק"י מוצג בידי המערערים עליהן כ"וויכוח בין מק"י לחד"ש". אך זו הסחת דעת. הוויכוח הוא ויכוח רעיוני והוא מתנהל בין חברי מק"י.

    ישנם חברי מפלגה, אשר מציעים שמק"י "תתעדכן" מבחינה רעיונית ותאמץ גישות מודרניות לא-מעמדיות.

    הם מציעים, כחלופה לגישה הלנינית, שתוארה לעיל, עמדות המבטאות, למשל, גישה המכונה "פוליטיקה של זהויות". בניגוד לפוליטיקה המעמדית, שהיא הפוליטיקה של מק"י, הם מציגים כדבר הקובע בפוליטיקה את הזהויות הייחודיות של קבוצות לאומיות וחברתיות, הסובלות מדיכוי, מגזענות ומאפליה: פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחים, נשים, מהגרי עבודה וכן הלאה. לגישה זו יש ביטוי פוליטי מובהק בהופעתן של מפלגות, הטוענות לייצג ערבים (בל"ד), מוסלמים (רע"מ), מזרחים (ש"ס), עולים (ישראל בעליה).

    בתנאים, שבהם פועלת מק"י, אימוץ "פוליטיקה של זהויות" כתחליף לגישה המעמדית, עלול להוביל, בפועל, להפיכתה לעוד מפלגה ערבית, שיש לה גם תמיכה מצד יהודים.

    מק"י קידמה ומקדמת טיפוח של תרבות וזהות של המדוכאים, וזאת כמרכיב במאבק המעמדי-חברתי נגד כל צורות הניצול והאפלייה. אך היא דוחה עקרונית ומעשית את "הפוליטיקה של הזהויות" (כפי שעשתה הוועידה ה-25). המאבק לשוויון זכויות אזרחי ולאומי של האוכלוסייה הערבית הוא מאבקם המשותף של הקומוניסטים היהודים והערבים, הנובע מתפיסת עולמם המעמדית.

    חשוב להדגיש, כי כאשר עוסקים בטיפוח זהות לאומית ערבית (למשל, באמצעות "שולחנות עגולים", העוסקים רק בשאלות של המיעוט הערבי, מבלי לשתף בדיון חברי הנהגה יהודים), וזונחים במודע את הגישה המעמדית לשאלה הלאומית – נותרים במעגל ההשפעה של השקפת העולם של הבורגנות, זו המולידה את הפערים, הדיכוי והגזענות.

    באקדמיה ומחוצה לה מרבים לעסוק בהבחנה במאונך, לפי מוצא, לאום ומין, אך מסתירים בשיטתיות את ההבחנה במאוזן, שהיא האבחנה המהותית ביותר: האבחנה בין בעלי ההון המנצלים לבין העובדים (בני כל הלאומים) המנוצלים.

    כדי להמחיש את הוויכוח, אביא את הדוגמא הבאה: ביפו נערכה לאחרונה הפגנה נגד התוכנית להריסת בתיהן של משפחות ערביות, בה נטלו חלק גם יהודים רבים. דובר יהודי בעצרת בסיום ההפגנה אמר, כי המאבק נגד הריסת הבתים ביפו הוא מאבק שלכם, הערבים, ואנחנו, היהודים, רק באנו להזדהות איתכם. התבטאות כזאת, המבטאת "פוליטיקה של זהויות" (אתם, הערבים, אנחנו, היהודים) – מנוגדת באופן מהותי להשקפתה של מק"י. חברי מק"י, ערבים ויהודים, הם בכל מצב שותפים מלאים במערכה נגד כל עוול ודיכוי, נגד כיבוש ומלחמות, ולמען עתידם של שני העמים, של כלל העובדים.

    ****למיגור הקפיטליזם הצביעו חדש*****

  • אהרון תמוז  On 2 בפברואר 2009 at 10:38 pm

    חנה למרות שייצוג נשים במפלגות בכנסת הוא חשוב יש הרבה דברים שכפעילה פמיניסטית את מכירה אותם ממקור ראשון ולעולם לא יצא לי לקרוא אותם בפוסטים שאת כותבת. את יודעת ממפגשים אישיים איזה גהינום עוברת נפגעת תקיפה מינית שמהוה טריגר לחרדות ודיכאון או לפיתוח פוסט טראומה. את נתקלת באופן אישי בעוני המחפיר בו חיות אמהות חד הוריות. הידע האישי שלי הוא ממאניה דיפרסיה שאני מאובחן בה ומבית עני בו גדלתי.

  • אסף  On 3 בפברואר 2009 at 11:48 am

    המעשה שלך הוא פוליטי – את לא מצביעה, וכותבת על זה כדי שאנחנו נדע (ורומזת, אם לא אומרת מפורשות, שבעצם אין טעם להצביע. אין טעם גם *שאנחנו* נצביע).

    אני לא מבין מה זה מקדם, לאן זה מוביל ומה זה משרת חוץ מאיזו טפיחה על השכם של עצמך "אני עכשיו שוליים אמיתיים".

    נכון דרושים איזה 6000 איש כדי להכניס מישהו לכנסת שאולי יצליח לשנות איזה סעיף באיזה חוק. אבל למרות שזה מעט, אני לא רואה מה טוב תעשה הישיבה בבית ביום ההצבעה.

    בכלל, כל הבחירות האלה הופכות לענין כל כך אישי. מה קרה? יש מועמדים, יש מפלגות, תבחרי את זה שהכי פחות גרוע. לפחות תורידי מכוחו של זה שאת הכי סולדת ממנו. ובבקשה אל תגידי לי שכולם *בדיוק* אותו דבר.

  • אורה לב-רון  On 3 בפברואר 2009 at 12:35 pm

    נתחיל בכך שלא כולם אותו דבר, ואפילו לא דומים. כפי שכתבתי, יש אחדים שאני ממש מאחלת לנו שיהיו בכנסת.
    ברור שכל בחירה היא בין אלטרנטיבות, ותמיד בחרתי את זו שהכי קרובה לדעתי (או הכי פחות רחוקה) האבל הוא במקום אחר: כשמתרכז כוח כ"כ גדול אצל מפלגות מסויימות, אי אפשר לקדם אף לא אחד מן העניינים שהנציגים שלי ינסו לקדם. גם אם יצליחו לחוקק, זה לא יקרה בפועל, וחוק ההסדרים הוא רק מכשיר אחד. תבדוק למשל איך פסיקות בג"צ משתנות בהתאמה לשינוי מדיניות הממשלה. איך בית הדין לעבודה הפך ממגן העובדים למגן המדינה והמעסיקים.
    בקיצור, איבדתי תקווה שהפתק הקטן שלי יכול לשנות, כי אין מספיק מאותו פתק (והייתי מוכנה להצביע לשורה של מפלגות, אילו לאחת מהן היה סיכוי להגיע למספר דו ספרתי).

  • הגברת שלא מצביעה  On 3 בפברואר 2009 at 3:07 pm

    חבל מאוד שלא קראת נתוני אמת על אחוזי המתלבטות בקרב הנשים העולה על 60 אחוז.
    אנחנו לא רק מתלבטות בליפסטיק שאנו קונות אלא גם במי לבחור, ורבות מאיתנו, ואת במקרה זה רק
    בעלת פוסט אחד, לא יצביעו בבחירות והתופעה רק תלך ותגדל משום שאין מפלגה המייצגת את דעתי ממש אחד על אחד, ואין דמות ציבורית שאני מרגישה שאפשר לסמוך עליה במאה אחוז, אין אנשי עשייה וחזון אצל הפוליטיקאים לא זכרים ולא נקבות, צר לי לבשר לכולנו, אחוזי נמנעי ההצבעה בבחירות יכפיל את עצמו מהפעם הקורמת שגם היא זכורה לי בפמפום בלתי פוסק באמצעי התקשורת רוצו להצביע ולמלא את חובתכם המוסרית?….
    מוסרית???????
    עם אחוזי שקרנים כאלה בכנסת
    עם רמאים ונוכלים וגנבים
    אנסים ואלימים שאני אצביע.????????

    לא ולא.
    תעשו כמוני וכמו אורה

  • הגברת שלא מצביעה  On 3 בפברואר 2009 at 3:10 pm

    חשובה מאוד. כי הפוליטיקה היא שדה קרב,
    תארו להם שאף אזרח לא יצביע בבחירות בעוד שבוע?

    נצטרך לעשות בדק בית רציני ולהעיף את כל מי שרץ לכנסת לא?????
    אולי לעשות מהפך אדיר במערכה הפוליטית, לא????????

    תראו באי הצבעה כסרבנות , מה רע?????

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: