אם תשב לידי, אל תחזיר לי את גלעד שליט

 

הבוקר חרגתי לרגע  ממנהגי והייתי אופטימית בטירוף: הכותרת הראשית בידיעות אחרונות היום מכריזה "מרתון שיחות לשחרור שליט" כמעט תלשתי את הדף הראשון כדי להגיע לעמוד הכתבה, שהמשיך במגמת הפחת התקווה "עד שיצא עשן לבן". מוטב מאוחר מאשר לפני שנתיים וחצי, חשבתי תוך שבסך חולפות במוחי כל התקלות האפשריות ואני עוצרת את נשימתי כדי שלא ירגישו שאפשר לקלקל, לעצור, לתקוע מקל בגלגלים, לתת לאגו למנוע את הרגע הנכסף.
אבל לא היה צורך לחכות. כבר בשורה הבאה, באותיות הבולטות של כותרת המשנה, כתוב   בְּמה מעוניינת ישראל: "שנציג מטעמה יישב בחדר אחד, נציג חמאס ישב בחדר שני,…" וכאן הפסקתי לקרוא. ראיתי מה העיקר, וכל השאר משני, כמובן. השאר, במקרה זה, הוא שחרור גלעד שליט.
כלומר נכנסים למרתון שיחות שנועד להסדיר את הישיבה במו"מ.
לרגע חשבתי, מפאת שכחה זמנית, כי הפרוצדורה הזו זכורה לי רק מימי ביה"ס. אותם מו"מים אינסופיים בין התלמידים למורה בדבר מקומות הישיבה. "ציפי, את מפטפטת כל השיעור. תעברי לשבת ליד אהוד הקטן" "המורה, אני לא רואה את הלוח מסוף הטור, אני יכול לעבור לשבת ליד בנימין?".
רגע, הרי זה לא קרה רק בביה"ס, זה קורה גם עם ציפי, ביבי, אהוד, אהוד שלנו. ומה קורה עם גלעד? גלעד שליט? זוכרים?
מצידי תשבו יחד, לחוד או אפילו בעמידה. רק תחזירו אותו כבר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 27 בפברואר 2009 at 10:45 am

    ממליצה לך לקרוא את גן ריקי של דויד גרוסמן. הוא כתב עליהם כבר מזמן, רק לא ידע מה הוא כותב.

    הרסת לי את הבוקר הגשום והאירופאי הזה שנפל עלינו ככה בחסד פתאומי.

  • אורה לב-רון  On 27 בפברואר 2009 at 10:59 am

    גם אני רוצה שיעבירו אותי מקום, שם לא אראה מה שאני רואה.

  • א  On 27 בפברואר 2009 at 11:57 am

    אין לי מושג איזה צד מונע הפעם את ההדברות הישירה באותו חדר, אבל אם לשפוט לפי מה שקורה בדרך כלל במפגשים דיפלומטיים בעולם, אלה הנציגים שלנו שידם המושטת נשארת באויר.

  • אורה לב-רון  On 27 בפברואר 2009 at 12:07 pm

    לא הזדמן לי להשתתף בכאלו, אבל אני מאמינה לראש הממשלה שהכריז מהרגע הראשון לנפילתו של שליט שאנחנו לא מנהלים מו"מ עם ארגוני טרור, ומאמינה לממשלה כשהיא חוזרת ומסבירה כי היא משכנעת את כל מדינות העולם לא לנהל מו"מ עם חמאס, לא להדבר איתם, וגם כשהם נחרדים ואומרים שאם נדבר איתם, שוב לא נוכל לדרוש מאחרים להמנע מכך.
    וכך גם בגלוי טוען שיפר, ואין הכחשה שישראל רוצה לשבת בחדרים נפרדים, בעוד החמאס רוצים לקבל את רשימת האסירים שהעבירו.
    כך שאפילו לא היתה לי שהות לפרשן, רק להגיב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: