הלשכה – שלושה דיאלוגים

 שרה

אשה זקנה, שיניים לא במיטבן, לבוש ירוד, נכנסת ללשכת העובדת הסוציאלית.
 
שרה: אני הולכת לדואר לשלם חשבון חשמל, וחשבתי בדרך לעבור בבית-מרקחת ולקחת את האלגוליזין פורטה שרשמה לי הרופאה בקופת-חולים. אבל לא מספיק לי כסף לשניהם, אז אני לא יודעת על מה כדאי לוותר.
סוציאלית: מאיפה שאני אדע, מה, אני רופאה?
שרה: חשמל אני מוכרחה, בשביל הטלוויזיה והתנור החשמלי.
סוציאלית: אז תדלגי על התרופה.
שרה: הרופאה אמרה שבסוף אני יהרוג אותי עם הויתורים האלו.
סוציאלית: טוב, תחליטי אם את מעדיפה קור כלבים או כאבי תופת, ולפי זה תבחרי.
שרה: אולי תתנו לי 200 שקל?
סוציאלית: מה, אנחנו לשכה סוציאלית?
שרה: לא?
סוציאלית: כן, אבל לא במובן של חלוקת כספים.
שרה: אז מה הכוונה כשאומרים "מטופלת ע"י לשכת הרווחה"?
סוציאלית: את לא מעודכנת. היום כבר אין מטופלת, הקופירייטר שלנו החליף ל"מוכָּר לרשויות הרווחה"
שרה: מוכָּר?
סוציאלית: נו טוב, מוּכֶּרֶת.
שרה: מוכרת?
סוציאלית: בדיוק. איך קוראים לך?
שרה: שרה.
סוציאלית: נעים מאוד. עכשיו את מוכרת.
שרה: ומה בענין מטופלת?
סוציאלית: זה לא מקובל.
שרה: אבל מה שמעתי על תרופות לקשישים? אין עזרה?
סוציאלית: את ניצולת שואה?
שרה: לא.
סוציאלית: אז זהו. לא קבלנו כסף בשבילך מהגרמנים וגם לא מאף אחד אחר.
שרה: אבל גם שכנה שלי ניצולה לא מקבלת.
סוציאלית: ברור. אבל לה יש זכות להתמרמר.

מאיר 
נכנס גבר לא יותר צעיר משרה, ובמצב פחות טוב
מאיר: שלום ראיתי בטלוויזיה שאני עני.
סוציאלית: ?
מאיר: צילמו מקרר כמו שלי ואמרו שזה מקרר של עניים.
סוציאלית: מה היה במקרר?
מאיר: רק גבינה 5%
סוציאלית: וגם אצלך?
מאיר: אצלי 9%
סוציאלית: בושה, יש לך 4% יותר ואתה בא לשנורר?
 
נכנס צעיר.
 

עידו
עידו: כאן לשכת הרווחה?
סוציאלית: מה אתה מחפש כאן?
עידו: אני מובטל
סוציאלית: מובטל זה לא כאן, זה בלשכת עבודה.
עידו: הייתי. אמרו לי שאני לא שייך לשם.
סוציאלית: אבל אתה מובטל?
עידו: אין לי עבודה, אין לי הכנסה, אבל לפי הקריטריונים של לשכת עבודה אני לא מובטל.
סוציאלית: עוד מתחכם אחד. מה אתה חושב, כל מי שאין לו עבודה ואין לו גרוש כבר מובטל?
עידו: בדקתי באבן שושן. מי שאינו עובד הוא מובטל.
סוציאלית: פחחח. לא שמעתי שאבן שושן מחלק דמי אבטלה.  בשביל זה יש קריטריונים.
עידו: מה זאת אומרת?
סוציאלית: צריך למצוא סעיפים מתאימים שמאפשרים לא לתת דמי אבטלה למי שלא הולך לעבוד ובמקום זה לא מוצא עבודה.
עידו: אז ממה אני אחיה?
סוציאלית: אתה דור שני?
עידו: לא. למה? דור שני מקבל?
סוציאלית: לא, אבל יש לו זכות להיות ממורמר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • י.ג.  On 22 באפריל 2009 at 10:13 am

    זה כל כך אמיתי שעצוב לצחוק. רק לזכור בבקשה שאת הקריטריונים לא המציאו עובדים סוציאלים אלא ועדות בדיקה של כל מיני פוליטיקאים בשיתוף פקידי האוצר.

  • אורה לב-רון  On 22 באפריל 2009 at 10:41 am

    העובדים הסוציאליים לא מחלקים סיוע מאותה סיבה שהמובטלים לא מוצאים עבודה. המדינה לא מטפלת בזה

  • יורי  On 22 באפריל 2009 at 10:49 am

    המאבטח. לא יוצא ולא בא. סטטיסט במלוא רוחב המושג. מה שנקרא עני ועובד.

  • אורה לב-רון  On 22 באפריל 2009 at 11:00 am

    מעבודה. להיפך. מי שעובד אין לו זמן לעשות כסף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: