בבקרים, כשהייתי מתעוררת, חשבתי תמיד על ע. הלל. בגלל הצפורים. איכשהו, במרכז העיר, הם מצאו את שורת הברושים הלא מטופחים מאחורי הבית ופצחו בציוצים מגוונים, כל אחד בקולו הייחודי, בלי להתבלבל. ולמרות שאני חובבת דרורים הייתי פונה בתודעה לדרור מצוי לגמרי (לא דרור בורשטיין או דרור משעני, אלא דרור רגיל, כזה שיודע לעמוד על ענף ולצייץ בלי הכרה, ושואלת אותו בוקר בוקר "בולבול, תגיד לי למה". נכון שלא יפה לקרוא לדרור בולבול, אבל ע. הלל זה יפה ביותר, ובעיקר לפצוח את היום.
עכשיו עברתי דירה. בוקר בוקר אני מתעוררת לקול קריאת העורבים (האם עורב אכן קורא, כפי שנרמז משם סרטו של קרלוס סאורה 'קריאת העורב', או שהוא מקרקר, כפי שמרמזת התחושה שלי). וכך אני נאלצת לזנוח את ע. הלל על הבוקר, ולפנות בקריאה (לא עורבנית, אני מקווה) לאליעזר בן יהודה כדי להציג לו שאלה מתוך מצוקה: האם קריאת העורב יכולה להחשב במסגרת הכללית של ציוץ צפורים? ולו בדוחק?
השבת, אוי השבת. כמה מנסים לכפות אותה עלינו כדי שנבין סוף סוף מה טוב ליהודים, והנה עמים נידחים מבינים טוב מאיתנו. מעשה בחברה בינלאומית המעסיקה מומחים עולמיים ישראליים בפרוייקט גדול אי-שם בדרום אמריקה. נסעו שלושה מומחים לשבוע עבודה הישר לאי-שם. התכוננתי לקבל טלפון ביום ראשון, יום המנוחה של עכו"ם הללו, והנה הקדים הטלפון לנחות על שולחני כמו דרור מצוי וחמוד כבר בשישי בערב. המטלפן הודיע שמחר חופש, וביום ראשון ישלימו את הפרוייקט.
– ? שאלתי
– כן, הוא הסביר, הם גמישים לגמרי. הם יודעים שישראל מדינה דתית ולא עובדים בשבת, אז הם החליפו יום.
מסתבר שבכל זאת הקיבוץ לא פס מהעולם, ויש עמים שהגמישות לא התנוונה להם והם מסוגלים לעשות שבת בכל אחד מימות השבוע. ועוד מסתבר שכבר יצא שמענו למרחוק, שבענייני דת צריך לכבד לא רק את אירן, אלא גם אותנו.
ואגב, לשבת, כידוע, יש גם היבט סוציאלי: יום מנוחה שבועי לעמלים. שנאמר וביום השביעי שבת מכל מלאכתו אשר ברא לעשות.
אבל העורבים, שלא בראו דבר במשך ימות השבוע, אינם שובתים בשבת.
(נכתב בשבת, רגעים אחרי קריאת/קרקור/ציוץ העורבים)
אורה לב-רון משוררת ומחוללת צדק 
תגובות
פרץ-דרור בנאי, שנחת הבוקר על הרשימה שלי. מסתבר ששירה יכולה גם לעורבים.
דרור משעני זה חתיכת עורב כתבני
לא כולם אותו דבר
יש כת גדולה של מאכילות/י עורבות/ים.
גם חתולות/ים נהנים מזה. בעיקר אלה שמסוגרות/ים באקווריומים ממוזגים ועוקבות/ים בדריכות מעוררת שגיבה אחר תנועת הסועדות/ים.
רוב מאכילי/ות העורבים/ות מגדלים/ות חתולות/ים בביתם/ן ועל כן תורמים/ות לגידול אוכלוסיית העורבים/ות, בעיקר במרכז תל- אביב.
וולקם טו דה נייברהוד וקרא קרא קרא/י דרור בארצך/ך.
אז אתה טוען, בעצם, שהדרורים, הבולבולים, הפשושים, יונקי הדבש וכו' לא עברו יחד איתי ונותרו במקומם?
טוב, אנשים מדיסציפלינות אחרות טוענים שכדור הארץ מסתובב, אז נחכה להם בסיבוב.
עוד לפני הרבה שנים גיליתי שעורבים אינם מה שנחשבים: הם חיה חברתית ערבים אחד לשני, דואגים לגוזליהם ומתאחדים נגד פולשים ומתאנים לעם העורבים.
כאשר הלכתי בשבילךי מצדה, למטה מראש ההר, החלו אבנים להידרדר לכיווני, נצמדתי לסלע, מחכה שחשרת האבנים המידרדרות תחלוף, וצעקתי להפסיק את הדירדור שלא פסק, אף כי הידלדל. כשמיהרתי לעלות למעלה הופתעתי לראות שעורבים החיים על המצוק, מדרדרים את האבנים לעבר הפולש – לכיווני, מה שהדהים אותי.
אם מישהו יסתכל על העורבים החגים, יראה שזהו עוף היודע גם לעוף וגם לדאות ובאותה מידה של אלגנטיות.
רק לזכור בעורבים את קולם הצורם, זו תעודת עניות.
וכמובן, לא לשכוח את העורב הזקן והמרוט המבשר בשורת איוב לאדגר אלן פו בשירו "העורב": בחצות ליל קור וסער / עת אני שבור הצער / בספרי חכמה נשכחת / הסתכלתי נים וער / בא שיקשוק סתום בדלת / …
אסתכל עליהם בעין אחרת.
והלוואי וגם העורבים כאן יקרקרו בחריזה עשירה כמו אצל אדגר אלן.
מרגש ומשמח אותי לדעת שאבא שלי קיים בתודעתך בהקשר ציפורי מרנין חופשי ואופטימי. זו מהותו. תודה.
תודה נולי. שמחתי לשמח.
תודה גלעד. מתעמקת בשפע המידע.
Here is just a brief comment about the movie Kriat HaOrev:
I would like to suggest that the first part of the Israeli film name Kriat HaOrev was, in fact, a PHONO-SEMANTIC MATCHING – or TASCHMUTZ (see Chapter 9 of my book Israelit Safa Yafa) – of the original Spanish name "Cría cuervos".
Please note that the Spanish word “cría” does not mean "kria" but rather "raise!” or “breed!”. As far as I remember, the title was based on the Spanish proverb "Cría cuervos y te arrancarán los ojos!, i.e. "Breed ravens, and they will pluck out your eyes!". In other words, bad parents will eventually pay for the bad education they provide their children with, or, more generally: kul kalb biji yomo…
Another phono-semantic matching which occurred in a film title was in Italian: SCARAFAGGIO, literally "cockroach" (<<< “cucaracha”), was one of the translations for the title of the famous American film SCARFACE!
Which brings to mind the Roman (Italian) proverb (which is somewhat different from the aforementioned Spanish proverb): "Anche il bacherozzo è bello per la madre sua!", i.e. "Even the cockroach is beautiful in its mother's eyes”, which I might have encountered in