האשה עם הנובל

מאיפה הבאתם לנו את האשה הזאת מהפרס נובל? תוהה צרכן התקשורת הכפייתי, זה שבולע כבר עשרה ימים את כל פרטי הפרטים על רסיסי המידע בנוגע לפרופ' יקיר אהרונוב, וזכייתו בפרס. בולעים בשקיקה, כי לא בכל יום זוכה מדען ישראלי בפרס הנחשק, ובעיקר, מסתבר, לא ביום ההכרזה. ולפתע, מתוך הלא כלום, נשמעים שקשוקי המערכת המודיעה בתדהמה על כניסתה לזירה של אשה אלמונית. פרופסור שאיזו ועדה תמהונית בשבדיה מצאה לנכון לחון אותה בפרס, ועוד בכימיה.

עשרות כתבים מגלים שלא תמיד אפשר להסתדר בלי עבודת הכנה. כולם מסודרים זה מכבר עם חומר על אהרונוב, כולל נקודות הצבת המצלמות, והנה – שוד ושבר, באה איזו עדה, וקטפה את הזר! ולא סתם עדה, גם שם המשפחה הוא של אשה – יונת! נכון, היא פרופסור, אבל עדיין. איך היא עשתה להם כדבר הזה? איך היא זכתה להם פתאום?!

האם זה בגלל שהיא אשה? תוהים הכתבים, לאחר שגילו בגוגל כי כבר המון זמן לא קבלה אשה נובל בכימיה. אבל לא כולם שואלים אם זה בגלל שהיא אשה. המהדרין תוהים באלגנטיות האם זה משום/מפאת היותה אשה.

ואז נותרת להם השאלה שאין להתחמק ממנה: על מה לעזאזל הפרס? נדרש הסבר. אח, אילו ידענו קצת קודם, שבוע, אפילו יום, אפשר היה לעשות רשימת מונחים, לצלם במכון ויצמן.

אבל העיתונות לא ידעה דקה קודם. אחרי הכל מדובר בסטיה מהמסלול. כי לאורך המסלול עצמו מפוזרים כל העת, ברווחים שווים, כתבים.  וזאת כדי שאם יודעים, נניח, שמחר יש ארוחת ערב אצל ברק, מעמידים צוות ע"י אקירוב, מדווחים מי בא ומי לא, מה סביר להניח שהונח ובאיזו שעה כבה האור.

אם יש שביתה במפעל, מקבלים הודעה מסודרת לעיתונות מההנהלה, מפרסמים, לפעמים מוסיפים תגובת הועד – ועבודת העיתונות מתבצעת כסדרה.

אבל האשה הזאת, עדה יונת, קבלה את הפרס בלי לעדכן את התקשורת מבעוד מועד. ממש לא קפצה בראש ולא הודיעה ביוזמתה דבר. וזה נפל עליהם, תודו, בעיצומו של הר הבית, ופסטיבלי סוכות.

באמת, אולי זה מסביר למה נדיר לתת נובל לנשים. הן הורסות לתקשורת את המהדורה. לא הספקנו, סורי. מה חושבת המדענית, לכולם יש שנים לבזבז במעבדות ולבדוק בסבלנות אדירה והארות פתע עזות, בהתמדה ולעומק, עד שהתא נכנע ומסגיר את המנגנון?

אחרי הכל, עיתונות היא בספיד. אדווה על פני הודעה לעיתונות. אז למי יש זמן להתעסק עם זרמי מעמקים? נניח לדעת רגע לפני שמסך הברזל קורס, או הכלכלה העולמית נשברת? או שעדה שלנו זוכה בפרס. ועוד נובל. אז מה אפשר לומר? שהיא אשה?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמי  On 7 באוקטובר 2009 at 4:37 pm

    איכשהו את שמה כמועמדת לפרס ושמעתי רק על אהרונוב.
    מסתבר שלא במקרה…אבל כתבת את זה כל כך יפה!

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 4:40 pm

    את שמה של עדה יונת. המערכת כמרקחה. תודה לך.

  • רענן  On 7 באוקטובר 2009 at 4:53 pm

    שפעם היה כאן אחרת. הנה הפירות שלפני ארבעים וחמישים שנה. על הנטיעות של חוני המעגל שמעתם? גם חינוך יותר טוב וגם לא נעים לומר יותר שיוויון לנשים. כמה נשים לומדות היום כימיה וכמה יש בכלל ואיך היה בזמנה. אלו הפירות של מפא"י ועוד פעם אלו הפירות של מפא"י. עוד מעט תאכלו את הפירות של ש"ס, ליברמן, שירי ויצמן והקשת המזרחית ותזהרו שלא יתקע לכם בגרון. ועכשיו תתחילו להגיב ולהגיב ולהגיב. לתימני או תימניה או מרוקאי או סתם אשכנזי עם אבא ואמא עובדי כפיים היה הרבה יותר סיכויים אצל מפא"י ואשכנזייה מאשר לאתיופי היום. וזה עצוב באמת עצוב.

  • אסתי  On 7 באוקטובר 2009 at 5:16 pm

    את הצנוע הידוע שלא זכה בנובל אמש…
    העיקר שאמר יום לפני זה שלא חשוב אם יזכה, מה שחשוב זה שנכנס לרשימה. איך הוא שכח את האמירה הזו בשניה שהוועדה הזו שם בסטוקהולם הרחוקה והקפואה בחרה מישהו אחר על פניו

  • קורא אנונימי  On 7 באוקטובר 2009 at 5:42 pm

    אני חייב לציין שלגבי עדה יונת, השאלה לא היתה אם היא תקבל את הפרס, אלא מתי. היא היתה מועמדת עם "מינוי שנתי".

    אבל לפי דעתי זה שלא נתנו לאהרונוב את הנובל זה ביזיון.
    ברמת העקרון אי אפשר להשוות בין פרסי הנובל בגלל הדגשים השונים שיש בכל דיסציפלינה. אבל אם בוחנים את המהפכה שיצרו אהרונוב ובוהם בהבנתנו הבסיסית של הפיזיקה – זה פשוט דבר מדהים. קשה לראות למשל את פיינמן (ועוד הרבה אחרים) זוכה בנובל שלו בלי התיאוריה של אהרונוב ובוהם.
    וכשבוחנים על מה קיבלו את הנובל לפיזיקה השנה, זה אולטרא ביזיון שאהרונוב לא קיבל ויש לו זכות מלאה לכעוס.

    לעומת זאת, העבודה של יונת מרשימה מאד, ללא ספק, ובהחלט ראויה לנובל בכימיה, אבל הגילויים שלה לא הביאו למהפכה חשיבתית בפרדיגמה מדעית.

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 8:05 pm

    אני בהחלט מסכימה שלאהרונוב מגיע, והגילוי שלו מרעיש ומכונן והזדמן לי לשמוע אותו פנים אל פנים מסביר את התגלית. המחקר של אהרונוב הוא תגלית מהפכנית. של יונת הוא הצלחה במיפוי משהו שסומן.
    בלי לגרוע בכלום מהפרס שלה, הצטערתי באופן אישי ממש שיקיר אהרונוב לא קיבל.
    אבל הרשימה היא על העיתונות. כי על מדע אני לא מוסמכת לדבר.

  • שושי פולטין  On 7 באוקטובר 2009 at 8:23 pm

    אמנם בצניעותה אין לה את יחסי הציבור המתאימים,
    אבל כשמבינים רק את קצה קצהו של המחקר מבינים עד כמה הוא מרשים.
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1259839

  • אסתי  On 7 באוקטובר 2009 at 8:40 pm

    לחגיגה סביב זכייתו או אי זכייתו של עמוס עוז מחר.
    וכמובן נשאלת השאלה האם הוכן תיק חבצלת באמצעי המדיה השונים.

  • גלי  On 7 באוקטובר 2009 at 8:54 pm

    פועלת.
    וגם לנו הבלוגרים יש יד בזה…
    ב-25 לספטמבר בערך שוחררה ידיעה למאגר מדעי לועזי כלשהו מחברת רוייטרס תומסון על אהרונוב.
    ב-25 לספטמבר באותו היום פרסמתי כאן ברשימות שחברת רוייטרס תומסון מנבאת שיקיר אהרונוב מועמד לפרס נובל.
    ממש מיד אחר כך התכתבתי במייל עם פיזיקאי אחד ושלחתי לו קישור לרשימה שלי, וכך הידיעה התפשטה.
    ליקיר אהרונוב אין שום קשר לידיעה.
    הוא פיזיקאי מוכשר ומגיע לו היה לזכות בנובל.
    במקרה זה באמת שלנו הבלוגרים יש הרבה השפעה על התפשטות ידיעות עיתונאיות, וזו לא הפעם הראשונה.
    לגבי פרופ' עדה יונת – אין מאושרת ממני על זכיתה בנובל: אשה, מדענית ישראלית זוכה בנובל!

  • יורם  On 7 באוקטובר 2009 at 8:59 pm

    http://sf.tapuz.co.il/shirshur-54-126302987.htm

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 9:04 pm

    והלוואי והיתה מקבלת עוד קודם.
    רק משום שהיא אשה מעמידים אותה מול אהרונוב. חבל שהוא לא זכה, ולא במקומה…

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 9:05 pm

    לכבוד עמוס עוז יש כנראה שדה חבצלות שלם. בכל שנה מוסיפים שורה.

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 9:07 pm

    איתך על הזכיה של יונת. לגמרי.
    ולגמרי הייתי שמחה אילו גם א. זכה. ברור, לא?

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 9:26 pm

    זה לא עמוס עוז. הוא לא קיבל נובל, למרות שכבר היה

  • גלי  On 7 באוקטובר 2009 at 9:34 pm

    בגלל סיבה מאוד פשוטה.
    הוא עוסק בשנים האחרונות בפיסיקה על גבול הפילוסופיה של הפיסיקה. הוא עוסק במה שקרוי פרדוקסים בתורת הקוונטים.
    בועדת הנובל הם לא אוהבים פילוסופיה של הפיסיקה.
    למעשה תורת הקוונטים היא על גבול הפילוסופיה. במובן הפירושים לתורת הקוונטים.
    אבל פרס הנובל מאז ומתמיד ניתן לפסיקה יישומית. למשל אינשטיין קיבל את הנובל לא על תורת היחסות שגרמה למהפכה בפיסיקה, אלא הוא קיבל את הפרס על האפקט הפוטואלקטרי – העין האלקטרונית שפותחת דלתות אוטומטיות בסופר, או שפותחת וסוגרת את הדלת האוטומטית של המעלית. על זה אנשטיין קיבל נובל? זה יענו גילוי שולי לעומת תורת היחסות נכון? אבל זוהי תגלית יישומית. ולכן פרס הנובל בפיסיקה ניתן למעשה על תגליות הנדסיות, טכנולוגיות ולא ממש על תגליות פיסיקאליות.

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 9:43 pm

    אני לא בקיאה בפיסיקה ופרסיה. אבל די חבל לי אם זה כך. ואין נובל לפיסיקה בסיסית? ואהרונוב לא ידע על כך? איך זה שחשבו שהוא יקבל?

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 9:52 pm

    אני מכירה היטב את הסיפור על הנשים במקווה, ואת הפרשה בהיקף רחב יותר. הייתי מרחיבה, אבל זה לא הנושא. תודה, בכ"א. אסור לשכוח.

  • יורם  On 7 באוקטובר 2009 at 10:24 pm

    היקום, כמסתבר, עקום. נו, הנה זה כן קשור לפחות לחלק מהתגובות . . .
    ומה הוא בעצם הנושא? נשים? נובל? פרס? מפא"י?ש"ס? אלוקים? היקום? פיסיקה? מטאפיסיקה? . . . ?

    ומה פתאום את מודה. הרי לך אין את הפריבילגיה לעזוב את ירוחם.

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 10:33 pm

    לעזוב את ירוחם, אבל עזבתי את סוקולוב

  • גלי  On 7 באוקטובר 2009 at 10:57 pm

    אהרונוב גילה את אפקט אהרונוב-בוהם. אפקט מאוד בסיסי במכניקת הקוונטים.
    כדי לזכות בפרס נובל בפיסיקה צריך לעשות הרבה גועל נפש: כלומר, פוליטיקה. האוניברסיטה והמדענים סביב עושים לובי. תראי אקדמיה זה לא מדע טהור. זה הרבה פוליטיקה. איך מקבלים דרגת פרופסור? זה גם הרבה פוליטיקה. אז פרסים?… או… המון פוליטיקה.
    עכשיו כאן בארץ לא משקיעים במדע ואין תקציבים. ולכן הלובי שעושים הוא דרק, כלומר זבל. לא עושים לובי, בקיצור. למה רוב הזוכים בנובל הם אמריקאים? כי שם הלובי הוא מאוד חזק. כל תגלית האמריקאים ישר קופצים: שלי, שלי והם יודעים לפרסם את עצמם. לכן מדענים (כמו אמנים) הולכים לחו"ל: עובדים בש מקומות: נגיד באוניברסיטת תל אביב וגם באוניברסיטה בארה"ב בו-זמנית. כי מוכרחים להיות גם בחו"ל בו-זמנית. עכשיו לגבי פילוסופיה של הפיזיקה. זה גורנישט מיט גורנישט. או טריפה: זה לא מדע, אלא כלום, משהו באוויר. אסור להתקרב לזה. למה? כי מי שמתקרב לפילוסופיה של המדע נתפש כפיסיקאי שנגמרו לו הרעיונות. וזה לא בהכרח נכון – אבל זו האמונה הטפלה שקיימת. הבעיה היא שכל תורת הקוונטים דורשת פירושים פילוסופיים, אז מה עושים? חייבים לטבול את עצמך בפילוסופיה אם עוסקים בתורת הקוונטים. ככה זה.
    בועדת הנובל אוהבים רק יישומים מעשיים. זהו. ככה זה: איך התגלית שינתה את התרבות והחיים המעשיים שלנו. מי שזכה עכשיו בנובל בפיסיקה הוא בכלל מהנדס ולא פיסיקאי, צ'רלס קאו. נו? מה לו ולפיסיקה? כלום. ממש כלום, אין לו מושג בפיסיקה והוא לא פיסיקאי!
    ולכן זה באמת מרגיז שהנובל לא הלך לאהרונוב שהוא למעשה גדול הפיסיקאים שחיים היום.

  • אורה לב-רון  On 7 באוקטובר 2009 at 11:27 pm

    ברור כי כוחה של המעצמה הגדולה לא פסח גם על הפרסים. ואת אהרונוב שמעתי במפגשים לפני שנים ופשוט נפלתי. דווקא הפילוסופיה כבשה אותי.
    כי כאמור אני לא פיסיקאית, אבל אי אפשר היה שלא להרגיש שמדובר במשהו משמעותי.
    אגב, אשר לאיינשטיין, תמיד חייתי באמונה כי לא קיבל נובל על המהפכה האמיתית רק משום שלקח להם שנים לעכל. אמנם הם פיסיקאים, אבל רק הוא איינשטיין.

  • עומר  On 7 באוקטובר 2009 at 11:40 pm

    פרופ' עדה יונת זכתה כי התגלית שלה היא אחד הדברים הגדולים שנעשו בביוכימיה. אף אחד לא דיבר על כך כי התגלית הגדולה היא חדשה יחסית ופרסי נובל מוענקים, בדר"כ, רק שנים רבות לאחר התגלית עצמה.

    פרופ' יקיר אהרונוב היה "מועמד" כי יש מי שמנסים לנבא זכייה בנובל על פי כל מיני מדדים (כמו כמות ציטוטים, זכיה בפרסים מסויימים "מנבאי נובל") וכו'. לומר שהוא לא זכה כי "מעדיפים הנדסה" זה קשקוש שמי שמשמיע אותו לא בדק את ההיסטוריה של פרסי נובל. אמת היא שיש די הרבה פוליטיקה מאחורי הפרס, אבל אין זה אומר שזה כל מה שעומד מאחורי הענקת הפרסים. זה אפילו לא הרוב.
    גם לומר שרוב הזוכים הם אזרחים או תושבים אמריקאים משום שיש שם לובי חזק זה הבל גמור. בארה"ב נמצאת הקהילה המדעית הפוריה ביותר והמתוקצבת ביותר בעולם. המדינה הזו קלטה רבים מהמדענים הטובים בעולם שעזבו את אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20, ועל ידי תיקצוב ממשלתי ופרטי מסיבי מאז ועד היום היא הפכה לאבן שואבת לטובים שבמדענים (שגם מתאזרחים שם בחלקם) עד לימינו אנו.

  • אורה לב-רון  On 8 באוקטובר 2009 at 8:57 am

    עדה יונת קבלה את הפרס בזכות גמורה, ועלצתי על כך שעות ארוכות אתמול.
    והייתי עולצת עוד ועוד אילו יקיר אהרונוב קיבל אף הוא.
    לשאלת הפוליטיקה: כנראה שיש גם, ממש כמו בכל תחום בו מעורבים בני אדם. כלומר, לא יתנו נובל בפיסיקה לעמוס עוז, אבל לא תמיד יקבל הילד הכי מצטיין בכתה אם הוא יושב בשקט בפינה או להיפך , מפריע על הזמן.

  • אורה לב-רון  On 8 באוקטובר 2009 at 8:59 am

    האם העובדה שכל-כך הרבה זוכים זכו רק משום שהם גברים, היא לא פוליטיקה?

  • עומר  On 9 באוקטובר 2009 at 11:42 am

    מי בדיוק זכה "רק משום שהוא גבר"? האם את יכולה להצביע על זוכה בתחומי המדע שזכה "רק משום שהוא גבר"?

    בפרס נובל זכו גברים רבים יותר מנשים לאורך השנים משום שבפסגה האקדמית העולמית היו לפני 30 שנה ויותר בעיקר גברים. על הסיבה למצב הזה אפשר לדבר עד אחרית הימים, אבל זה ממש לא משנה לעניין הזכיה בפרס – ככל שיהיו בפסגה יותר נשים כך גם היחס בין מספר הנשים הזוכות למספר הגברים הזוכים יעלה.

  • אורה לב-רון  On 9 באוקטובר 2009 at 10:41 pm

    כדי להדיר נשים, צריך למלא את המקום בגברים. אתה אומר שזה משום שהיו יותר גברים בפסגה. אפשר לראות את זה להיפך: אם נותנים את התפקידים הנחשקים לגברים, ואת הפרסים הנחשקים לגברים – הם בפסגה, כי זוהי הפסגה.
    תראה למשל מי זוכה בפרס נובל לשלום – בעיקר שליטי העולם (ומפעם לפעם גם מי שפשוט עשו למען השלום). אבל כמה נשיאים/ראשי מדינות/שרים/אמריקאים וסקנדינבים.
    כן, הם בפסגה במובן שהם שולטים.

  • עומר  On 12 באוקטובר 2009 at 11:06 am

    למה את מתכוונת ב"נותנים את התפקידים הנחשקים לגברים"? האם יש לך נתונים שמראים שעל תפקיד מסויים התחרו גבר ואשה בעלי רשימת פרסומים דומה או אפילו נוטה לטובת האישה הגבר זכה? הפרס לשלום אינו רלוונטי למה שאני מדבר עליו. אני מדבר על הפרסים בתחומים המדעיים שם יש קריטריונים די ברורים לזכיה. אני שואל שוב – האם את טוענת שיש מעט נשים מצליחות במדע משום שקיימת אפליה בקבלה לעבודה או במתן תארים, ואם כן – אילו ראיות יש לך שיתמכו בכך?

  • עומר  On 12 באוקטובר 2009 at 11:08 am

    א-פריורי אין שום טעם להעדיף גברים על פני נשים בעניין המדעי מהסיבה הפשוטה של מענקי מחקר – חוקר טוב שווה הרבה כסף למוסד. אני לא מכיר חברויות רבות שמוערכות במליוני דולרים לאורך שנים….

  • אורה לב-רון  On 12 באוקטובר 2009 at 1:11 pm

    לנשים לא היתה זכות בחירה, בטח היה לכך תרוץ
    לנשים אסור היה להתקבל לאוניברסיטאות -גם לכך היו תרוצים
    נשים הועלו על המוקד – בתירוצים חזקים
    כשמישהו אוחז במנגנוני הכוח הוא מדיר את האחר, ויש לו מספיק כוח כדי למצוא תירוצים.
    אותי מעניינים הנתונים: נשים מחזיקות אחוזים בודדים מהההון העולמי. זה התחיל כשהירושה עברה על פי חוק רק לבנים (זכרים) והיום מתבצע בשיטות מגוונות.
    תמיד אפשר לטעון שלא מעניין אותן להיות בעלות אמצעים כספיים, או שלא התחרו עליהם. אבל אם בודקים להיפך, איך קבוצה מסויימת משתלטת על משהו, רואים שתמיד זה כרוך בהדרת האחר, ותמיד יש הסברים רבים.
    אגב, מאוד קל להסביר, כל ילד שמאחר לביה"ס מוצא תירוצים לפי הצורך.

  • אורה לב-רון  On 12 באוקטובר 2009 at 1:13 pm

    היו גם לא מעט בעלי עסקים שהעבירו את העסק המשפחתי לידי הבן או הבנים, גם אם אחת הבנות היתה מתאימה יותר. ההצלחה העיסקית אמנם מאוד חשובה להם, אבל הם פשוט לא ספרו את הבנות.

  • dugmanegdit  On 12 באוקטובר 2009 at 1:40 pm

    לא זה העניין. ב-50 השנים האחרונות יש בהחלט אפשרות לנשים להיכנס ללימודים. כבר לפני 30 שנה היו נשים שהגיעו לעמדות בכירות באקדמיה (למשל – עדה יונת).
    השאלה היא האם יש פחות נשים בתפקידים הללו משום אפליה כנגדן בקבלת משרות ואם כן – מה הן הראיות לכך? במילים אחרות – האם אישה צריכה להצטיין הרבה יותר כדי להתקבל ואם כן – איה הראיות?

    בעניין השני שהשבת לי עליו – תגובה מעניינת אך לא שייכת. אני שאלתי לגבי מקום עבודה בו אין עניין ליחסים משפחתיים או עדיפות לפרסום או מתן מענקים אם אתה גבר (כמו למשל, בעסק משפחתי, בו יש עדיפות לגבר שמנהל משום שיתר המנהלים הם גברים ויש "חברת גברים" שיש לה חשיבות רבה, נשים נישאות ומוציאות את העסק מחוץ למשפחה וכו'). בעניין המצומצם עליו אני שואל – האם את חושבת שאשה שיש לה יכולת מחקרית גבוהה יותר מכל יתר המועמדים תדחה רק משום שהיא אישה למרות שמדובר בויתור על כסף רב מצד האוניברסיטה? ללא ראיות מסייעות לטיעון שכזה אני מתקשה מעט לקבל אותו.

  • אורה לב-רון  On 12 באוקטובר 2009 at 3:01 pm

    מלמדים שנשים הן תלמידות טובות יותר ושבשנות הלימוד הראשונות באוניברסיטה יש מספר דומה של גברים ונשים. אבל ככל שמתקדמים – כמעט ואין נשים. זה לא שונה באף תחום: במחקר, בבנקאות, בפוליטיקה.
    למה? כי יש מנגנון סינון חזק שמונע לדעת מי חוקרת יותר טובה, מי רמטכ"לית יותר טובה ומי בנקאית יותר טובה.
    למשל: ע"י שכר לא שווה. לזוג צעיר עדיף שהגבר יעבוד, כי הוא משתכר יותר.
    למשל עכשיו, עם המשבר הכלכלי, שוב נשים פוטרו יותר. אז אם היא חוקרת מתחילה, היא תחפש עבודה אחרת, כשהחוקר יכול להתקדם.
    יש המון נתונים, אם תחפש תמצא.

  • dugmanegdit  On 12 באוקטובר 2009 at 3:47 pm

    אני שואל על עניין אחד ואת עונה לי על העניין אחר. אני שואל על אפליה בקבלה למשרה אקדמית. אני שואל אם את טוענת שני בעלי תואר דוקטור בגנטיקה, למשל, יקבלו יחס שונה בקבלה לעבודה אם מדובר באשה וגבר ואם כן – על סמך מה את מבססת זאת?

  • אורה לב-רון  On 12 באוקטובר 2009 at 4:39 pm

    נכון. אני מסרבת להסתכל על נקודה אחת, כי האמירה שלי היתה שכדי להדיר נשים צריך למלא את כל המקומות בגברים.
    אתן לך דוגמא: נניח ששתי משפחות מתחרות מי יזכה בפרס הגדול בפיס. משפחה אחת מקבלת שני כרטיסים, והשניה את כל השאר. עכשיו תתעקש לשאול אותי: אבל אם לנציגי שתי המשפחות יהיו חמישה ניחושים, האם יעדיפו מישהו אחד?
    השאלה היא את מי מכניסים למרוץ וכמה סיכויים יש לו.
    או דוגמא מספורט: אם שניים מתחרים בריצת משוכות, ולאחד יש מספר משוכות כפול. תשאל אותי: אם הם יגיעו באותה מהירות, האם יעדיפו לתת לזה שהעדיו מלכתחילה.
    וגם כאן, זה הרי לא משנה. אם בעל המשוכות הרבות יגיע קודם – הוא יקבל. אבל מה הסיכוי שזה יקרה?
    והאם זה נתון שאפשר להתעלם ממנו?

  • dugmanegdit  On 13 באוקטובר 2009 at 9:35 am

    כתבת "נותנים את התפקידים הנחשקים לגברים" ואני רוצה לדעת אם יש לך מידע ספציפי על גבר שהועדף על פני אישה רק משום שהוא גבר. השאלה הזו רלוונטית משום שאם רוצים להבין היכן נוצרים הפערים בין גברים לנשים באקדמיה צריך לענות על שאלות מסוג זה. אם כך – האם יש אפליה לדעתך בקבלה למשרות אקדמיות. אם כן – הבי ראיות. אם לא – היכן לאורך הדרך נוצר הפער?

  • אורה לב-רון  On 13 באוקטובר 2009 at 11:42 am

    ששירת בתפקיד משפטי בכיר בצה"ל, ומאוד אהבה את מתן וילנאי, סיפרה לי בצער ש:
    כבר בטירונות ייעדו את מתן, את אהוד (ברק) ואת אמנון (ליפקין) לרמטכ"לות. והנה הם התמנו ומתן לא.
    וזה מוזר, כי הם סומנו, הוכשרו, הוצבו בתפקידים מתאימים לאורך כל שנות השירות.
    ואני שואלת אותך: איפה בדיוק לא התקבלה אשה לתפקיד?
    ואילו הוצנחה מאיזה מקום אשה עם כל הכישורים שהוקנו להם, האם היתה מתמנית. והאם יש בכלל משמעות לשאלה הזו (התשובה, אגב, היא לא, גם אם היתה מגיעה מישהו מאי שם שתרומתה לצה"ל היתה יכולה להיות המירבית, היא לא היתה מתמנה. מאותה סיבה שהם סומנו והיא לא.

  • אורה לב-רון  On 13 באוקטובר 2009 at 11:43 am

    שמת לב שכלת פרס נובל לכלכלה הוגדרה כ"אנונימית יחסית"?
    אם היא כ"כ ראויה לנובל, איך זה שלא כל העולם האקדמי הכיר אותה, ואיך לא זכתה לתפקיד באף אחת מהאוניברסיטאות הנחשבות?

  • dugmanegdit  On 13 באוקטובר 2009 at 2:03 pm

    את משווה בשתי תגובותיך האחרונות תפוזים עם תפוחים. אין קשר בין המערכת הצבאית בישראל שרחוקה מאוד מכל שיקול של מצויינות או בין הפרס בכלכלה שגם מי שתרומתם שולית יכולים לזכות בו אם הם רק מפרסמים טורים שבועיים נגד בוש לבין הפרסים במדעים או קבלה למשרות אקדמיות על סמך הישגים מדעיים.

    אני חוזר ושואל לפיכך את השאלות ששאלתי לעיל, שהן לדעתי מאוד פשוטות – האם יש אפליה לדעתך בקבלה למשרות אקדמיות. אם כן – הבי ראיות. אם לא – היכן לאורך הדרך נוצר הפער?
    אני אוסיף עוד שאלה – אם יש אפליה בקבלה למשרות האם היא אחידה בין התחומים או שמא יש תחומים שנוטים להפלות יותר?

  • אורה לב-רון  On 13 באוקטובר 2009 at 3:55 pm

    היא הדוגמא לאפליה.
    אולי תיתן לי אתה דוגמא לשני מועמדים שווים בכל, שהתמודדו על תפקיד, ואחד מהם זכה, ועל סמך מה זכה?
    אין גבר ואשה שווים, ואין גם שני גברים שווים, כי עובדה שרק אחד מהם זוכה. ועובדה שמרביתם גברים.
    ואם אתן לך דוגמא של שניים שהתמודדו ואחד זכה כי הוא יותר יפה? או יותר גבוה? או יותר מקורב להנהלה? אחד זה לא רלוונטי, כי זו לא דוגמא מייצגת. רק התוצאה הסטטיסטית רלוונטית. והיא שיותר גברים זוכים במשרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: