נכון, זה חל רק ביום שישי, אבל איך אפשר לא להקדיש לה שיר של עצמה מדי יום השבוע?
וְיֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה
וְיֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה –
הָאוֹהֲבִים אֶת הַשְׁקִיָעה וְזֶה אֶת זֶה,
הָרוֹאִים בָּאֹפֶק אֱלֹהִים נִשְׁרָף עַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָם,
וְשׁוֹמְעִים אֶת הַשַׁחַק מְסַפֵּר אַגָּדָה כְּהוֹזֶה:
הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.
הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים שֶׁהוֹלִיד אֶת הָאֲדָמָה,
וְחָמַד בָּהּ כָּל דֶּשֶׁא וְדֶרֶךְ, כָּל עַקְרָב וְאִילָן מְלַבְלֵב,
כָּל עֵגֶל מְדַדֶּה, כָּל אָדָם מֻכֵּה מַשְׂטֵמָה,
וְעַל כֻּלָּם אָהַב אֶת הָאוֹהֵב.
וְהָאוֹהֵב הָיָה קָרוֹב לוֹ וְדוֹמֶה לוֹ,
וַיֹּאמֶר: "הָבָה, אֶהְיֶה כֵּאֱלֹהִים!"
וַיֵלֵךְ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וַיֵלֵךְ אֶל סַף הַפֶּלֶא
לְהוֹסִיף מְעַט תְּכֵלֶת לַשְׁחָקִים הַדֵּהִים.
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַיוֹדְעִים דָּבָר זֶה עַד הַסּוֹף
וְשׁוֹתְקִים מְאֹד בְּבִרְכַּת שַׁלְוָתָם,
וְעֵינֵיהֶם קוֹרְאוֹת בְּכָל שְׁקִיעָה וְנוָף:
הָיֹה הָיָה אֱלֹהִים יָשָׁר וָתָם.