תג (מחיר) האהבה

מי שחשב שהאהבה תנצח, גילה כי גם היא סחורה בשוק החופשי של החגים. אומרים אהבה יש בעולם, ויש לה יום, ולנטיין, ויש לה מוצרים, ורודים, מתוקים ובצורת לב.

קודם נפל מה שהיה חג השבועות, הפך לחג הביכורים והגיע למדרגת החג של תנובה. תהליך שהביא לפינוי הסממנים הקודמים: אביב, מתן תורה, אחר-כך ביכורים – לטובת חמישה מוצרי חלב + מתכון לעוגה.
 
ובאמת, למה לנו יסורי ורטר הצעיר, כשיש הצעה מסודרת עם מועד קבוע לאהבה, עם תשלום סביר על סממניה המתוקים, ובלי הכאב המתוק שזך טורח להזכיר. למה כאב, כשאפשר רק מתוק.
 
ביום חגיגי זה כדאי להעלות על סדר היום רגולציה שתחלק חגים נוספים לתעשיות נוספות, גם הן זקוקות להכנסות בטוחות במועדן. מה למשל עם תעשיית השבבים האלקטרוניים? אפשר להקדיש לה את חג האביב (שהיה ידוע עד כה כפסח). אחד מסממני החג יכול להיות הפעלת כל השבבים הנעוצים בעורפם של כלבים. כולם יהבהבו ברגע אחד, ואנשים יעברו בתחנות מוסדרות בהן צועניות תקראנה בקפה ווטרינרים יקראו לכלבים בשבב.
גם השבבים במכשירי האלקטרוניקה יופעלו עד תום תפקודם ואנשים יזכו סוףסוף להחליף את מכשיריהם בחדשים (ויקרים בהרבה).
 
ט"ו בשבט כבר עבר שינוי פנים, כי ביום זה אין עוקרים עצי זית. להיפך, בגומות הריקות שנוצרו מעקירות בימות החול נוטעים עצים בעלי זיקה ליהדות.
 
פורים הוא מקרה קלאסי של חג שניתן למכור לחברות צבע. יונהג מנהג חד משמעי להחליף את המסכות בצביעה אינדיאנית נניח ב'טמבור'. אפשר אפילו לעדכן את השיר מ"מסכות רעשנים" ל"טמבור וטנבורין".
 

ורק חנוכה נותר החג הצדיק, שבו מדליקים אורים למען העוורים.
טוב, ערב ולנטיין היום. אני הולכת להדליק נר זכרון.

 

איך שכחתי את חג הנדל"ן, שהיה עד כה יום הכיפורים. כידוע, יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות בין אדם לחברו, עם אהבה או בלעדיה. אבל הוא מכפר על עבירות שבין האדם למקום. ומהו מקום בשוק החופשי המשגע? נדל"ן. לכן אפשר לחמוס קרקעות כל השנה, ובלבד שזכרתם לגשת לבית הכנסת (יש קרוב לכל מקום) ולהגיד פעמיים אווה מריה. כפרה מובטחת, וסוכני הנדל"ן בכל השטחים גוזרים קופון. הפי דלא ניידי.