חמאס מאבד את עזה – סנטה קלאוס בדרך לשם

החמאס מאבד את עזה, מבשרת הכותרת ב'וואלה'. בימין ובשמאל, בישראל ובשטחים, מבעבעת השמחה. אמנם גם על פתח לא השתגענו אבל עדיף אבו-מאזן שלא יכול, מאיסמעיל הניה שלא רוצה. ועכשיו פתח יחזור בגדול. מי היה מאמין שכל-כך נתגעגע אל פתח. אמנם לא הכרנו בו בעבר, אמנם הושבנו את אייבי נתן בכלא על שנפגש איתו, אבל מאז חמאס הוא החלום הרטוב של פוליטיקאים ישראלים. יש השומרים על קשר עם אסירים VIP , יש שנפגשים עם בכירי הרשות, וכולם כולם מיחלים לחילוץ עזה מציפורני החמאס.  
אנחנו קמים בוקר אחד, והמזרח התיכון ריק מערבים (כפי שראינו בתשדיר הבחירות של 'מולדת' ז"ל), ובבוקר בהיר וצח שאחריו חמאס מאבד את עזה ונעלם באופק. מזרח תיכון חדש לגמרי. תשאלו את שמעון.
והנה זה קורה. הבוקר בוואלה מקונן החמאס בפני משעל: אנחנו מאבדים שליטה בעזה
אכן, שיפור גדול מאז שליברמן עשה שריר ולימד את כולם מי מבין ערבית. המשוואה היסודית פועלת שוב: קורה משהו רע לערבים, ולכן זה טוב ליהודים.
כל זה ברמת הכותרת. עוד לפני כותרת המשנה אני שואלת את עצמי במבוכה: היתכן שהפעם השמאל טעה? היתכן, שבניגוד לכללי הזהב של ההיגיון הצרוף שלנו דווקא סגר, מטח עופרת יצוקה, גטואיזציה של אוכלוסיה, כניסה מסודרת של טנקים המראים לילדים מי כאן הבוס, החרמת כניסת פסטה ואחר-כך אישור כניסת פסטה (כולל ניוקי?) – היתכן שכל אלו דווקא מביאים את האוכלוסיה במצוקה להבין את שפת הסימנים העברית, לאמור: אנחנו נעשה לכם רע עד שתהיו נחמדים אלינו?! היתכן שלכך רומזת הכותרת (סוף סוף) ועל כך מלין חמאס הזועק: משעל, תציל אותנו ממלאכים המבקשים לחולל שלום בלי קשר לעופרת (יצוקה או בבלוקים), בלי קשר לרובים שלופים מולנו? היתכן שגם המוסלמים החליטו להגיש את הלחי השניה?
מדובר במהפך: פתח בתפקיד סנטה קלאוס של המזרח התיכון. וכבר ראיתי בעיני רוחי צבא קטן אך נחוש של סנטה קלאוסים מחליף את הירוק של חמאס באדום לבן נוצרי טהור; ובמקום קסאמים ממטירים עלינו מתנות קטנות עטופות בנייר צבעוני. וכבר ניסיתי לתרגל את מוחי להגיד כל-הכבוד לליברמן (עד כדי כך!).
ומיד פרצתי בקריאה תזזיתית של המאמר עצמו, כדי לחזות בפלא: מאין וכיצד כבשו "הטובים" את רחבת הסכסוך. אולי, חשבתי לתומי לגמרי, הם ראו את "סרט לבן" והבינו שהרוע האמיתי נוצר דווקא בתנאים של נוחות, מתוך דיכוי התשוקה והכפפתה למערך משמעתי נוקשה. ומאחר ולהם אין תנאי נוחות כמו באותו כפר גרמני פסטורלי וגם לא מדכאים את תשוקתם אלא מדכאים אותם רק פיזית, אולי הם התעשתו והחליטו שאם כך, מקומו של הרע לא יכירנו בעזה.
עיון לא קפדני במיוחד בשורות הבאות לימד אותי, כי לצערי שוב אין לי סיכוי ליפול לרגלי הימין ותובנותיו. שוב מסתבר כי יש עמים (ע-ר-ב-י-ם) שאפילו בלי כפר גרמני קטן ומתוק מצליחים תמיד למצוא את הרע. מסתבר שלא הפתח דוחק את החמאס, ולא סנטה קלאוס ואפילו לא אמא תרזה. מדובר בעוד הסלמה – אל קעידה.
אוי, שוב צדקנו. פרץ אלימות לא מוליד שלום עולמי. ומי אשם? השמאל. הרי  זה היה רעיון שלו, שאלימות מולידה אלימות גדולה יותר, ודיבורים מולידים דיבורים.
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גולדבלט משה  ביום 6 במרץ 2010 בשעה 2:17 pm

    הייתי רוצה להרגיע את הכותבת -אף אחד לא מאשים כבר שנים רבות את השמאל באחריות פוליטית וזה באמת מלמד על מצבו.מאז סילוקו של ברק מכס ראש הממשלה ב2000 והסירוב הפלשתינאי לכל ההצעות לרבות הצעה מרחיקת לכת בטאבה -השמאל התפורר לחלוטין. אי אפשר להאשים אותו בכלום כי הוא אינו גורם פוליטי משמעותי.

    ישראל לא אחראית להיחלשות החמאס בעזה אם בכלל יש היחלשות כזו ולא מדובר בספין כלשהו למטרות פנימיות. ישראל לא קבעה לעצמה מטרה לחסל את שלטון החמאס בעזה למרות שאולמרט אישית,על פי הפרסומיים, דחק לכך כי רצה לבסס את סיכויי המו"מ עם אבו מאזן. אם הפרסום נכון זה מלמד על כך שהוא היה רציני ברצונו להכריע לכיוון של שלום ואילו ברק טרפד כי ברק באמת לא מאמין באפשרות הסדר.
    השמאל כמובן,כדרכו, לא הבין את החלופות הפוליטיות הממשיות ומתוך הרגל בילבל את המוח אבל אי אפשר להאשים אותו באחריות להחלטות כי הוא לא משפיע על כלום-חוץ מאשר על שלילת הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל וסיוע פעיל למשחירי דמותה

    כדאי שתקראי למשל את אהוד יערי השבוע בידיעות-אני חולק על המסקנות שלו-אבל לפחות תלמדו לנתח את הזירה הפוליטית המקומית נכון יותר-אם השמאל רוצה להיות רלוונטי שוב עליו לחזור ולחשוב במונחים פוליטיים ולא במונחים שמנופקים על ידי בצלם,האגודה לזכויות האזרח וארגון זוכרות ושאר נתמכי הקרן החדשה
    אחרת באמת חבל על הזמן ואפשר להתחיל להתמקד בזכויות ההומואים ובאיכות הסביבה ובמה שמפלגת בוטיק של 2-3 חברי כנסת אמורה להתמקד-ראי דו"ח הוועדה שערכה ניתוח לאחר המוות למרצ

  • רני  ביום 6 במרץ 2010 בשעה 2:43 pm

    מחשבה בישראל.

    כולו הזעזוע הנוראי במז"הת או לפחות ברצועת עזה זה מכתב שהודלף, מזוייף או לא מפקיד שליח בעזה למי ששולח לו את הכסף הפרסי מדמשק.

    הם ואנחנו רק בני אדם וגם זה בקושי. תחשבו על גזבר ישיבה בירושלים שולח מכתב לניו-יורק אחרי מפלת מידוף. או יותר טוב מאמר בניו-יורק טיימס איך מדינת ישראל ובייחוד מערכת הבריאות בישראל מתפרקות בצרוף כמה מכתבים בין הנהלת הדסה בארה"ב להנהלת ביה"ח בירושלים.

    להירשנזון גזברי וגבאיי הישיבות והועד למען החייל ועוד יש עוד הרבה מה ללמוד מבני דודינו

  • אורה לב-רון  ביום 6 במרץ 2010 בשעה 6:49 pm

    מסכימה איתך שברק לא מעוניין/מאמין בהסדר.
    ואשר לשמאל – נכון, גם בישראל כמו בעזה, הוא נחלש. אבל התחזיות שלו עדיין מדוייקות.

  • אורה לב-רון  ביום 6 במרץ 2010 בשעה 6:52 pm

    שולי ככל שיהיה, מעניין שהכותב לא מזהיר מפני חזרת הפתח, אלא מפני איבוד השליטה לטרוריסטים קיצוניים יותר. גם סנונית סהרורית מבשרת את בוא האביב, ולא החורף.

  • רני  ביום 6 במרץ 2010 בשעה 8:29 pm

    והיכולת להשתמש בבלוג שלך.
    ייתכן מאוד שאת צודקת והטעות עמי. אולם מפחידים במה שמפחיד. אבו מאזן ופיאד מפחידים מאוד ובצדק יהודים – מה עושים ליביברמן שוטים כאלו עם שניים חכמים כאלו ? הם מטריפים דעתם. אבל הם לא מפחידים ערבים – הם לא זורקים מחלונות ומדברים דברי חוכמה מחושבים. זו כמובן רק דעתי ואיני מבין באלו יותר ממך.

  • אורה לב-רון  ביום 6 במרץ 2010 בשעה 8:42 pm

    האם לזרוק מחלונות? האם לירות זרחן? האם להתפוצץ באוטובוסים? האם רצח ילדים או רצח קשישים? לא מוכרחים לדרג, כל טרוריסט עושה כמיטב יכולתו.
    הדבר היחיד שבטוח הוא שטרור מוליד טרור, נקמה מולידה נקמה. עובדה ששני הצדדים מזהירים שתהיה הסלמה מהצד השני, וכנראה שהם צודקים.

כתיבת תגובה