קומי לך, רעייתי יפתי ולכי לך

 

 

לא רק ההגדה היא טקסט החופש והאביב של פסח. גם שיר השירים. אבל בעוד ההגדה היא טקסט לגברים בלבד (כנגד ארבעה בנים) שיושבים כל הלילה (כולל רבי טרפון) עד שבאו תלמידיהם ועד שנשותיהם גמרו להכין את השולחן ערוך; שיר השירים משחרר את הניצנים ואת התשוקה האנושית. ואפילו את הנשים הוא שולח לחגווי הסלע, להסתתר ולהתגלות, לשמוע ציוץ והמיה, להיות אפופות ריחות הפריחה והלבלוב.  כמסופר: 

שיר השירים

פרק ב
קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. 

יא כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. 

יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. 

 יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ;

קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ.  {ס}
יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: 

כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.  {ס}
 

את ברכת החג הזאת קבלתי מד"ר דרור גרין, בפיוט השבועי שהוא שולח
 
 
וכמצוות חג החירות אני ממהרת להפיץ אותה לכל אחת ואחת מהנשים הכלואות, מאונס או "בהסכמה": קומי צאי מירכתי האוטובוס, מעזרת הנשים, מאימת המפקדים, קומי צאי אל המרחב הציבורי.
כי קולך ערב, ולכן יש החוששים מפניו, אבל קולך ערב ומראך הנאוה נעימים לא רק לכותב שיר השירים, אלא לך עצמך. הכל שלך, הניצנים, התאנה ופגיה המבשילים, ריחות הגפנים. וגם אם תסתתרי לרגע בחגווי הסלע, זה רק כדי להמצא ולהתגלות במלוא קסמייך.
 
 

קרמסקוי איוון, נערות בשדה פרגים

 
חג אביב וחופש גם לנשים בכל המרחב הציבורי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • פלורה  ביום 27 במרץ 2010 בשעה 3:22 pm

    יפה השילוב שבין הציטוט הנפלא משיר השירים לאמירה שלך.
    שיהיה לך ולכל הנשים חג אביב,אבל עם הרבה אביב, כזה שיכנס גם ללב וגם לנשמה:-)

  • שאול  ביום 27 במרץ 2010 בשעה 3:23 pm

    כאשר חיים באר כתב את הספר עת הזמיר הוא סיפר על השבר שהביא את אורך החצאית,הפרדה בין בנים לבנות וההתנחלויות.

    במדרש מצאתי דברים שלי קשה לחשוב עליהם

    מדרש רבה שיר השירים פרשה ב פסקה כט
    עת הזמיר הגיע- הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה שתזמר, הגיע זמן של מצרים שיזמרו, הגיע זמן עבודת כוכבים שלהן שתעקר שנאמר (שם) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, הגיע זמן של ים שיבקעו מימיו שנאמר (שם י"ד) ויבקעו המים, הגיע זמן של שירה שתאמר שנאמר (שם ט"ו) אז ישיר משה.

    מדרש רבה שיר השירים פרשה ב פסקה לב
    עת הזמיר הגיע – הגיע זמן של ערלה שתזמר, הגיע זמן של רשעים שישברו שנאמר (ישעיה י"ד) שבר ה' מטה רשעים, הגיע זמן של בבליים להשמד, הגיע זמן בית המקדש שיבנה שנאמר (עובדיה א') ועלו מושיעים בהר ציון וכתיב (חגי ב') גדול יהיה כבוד הבית הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: