כספי הציבור לטובת בריאות הציבור

 

מפלס המאושפזים בבתי-החולים גואה. צפוף, מלא, אין מקום להכניס יתוש, ובכל זאת הם ממשיכים להגיע באלפיהם, גודשים את המיטות, אפילו במסדרונות הם מתקהלים. אין להם בושה.

הרי כבר מפלורנס נייטינגייל למדנו שלא טוב לצופף מיטות בבתי-החולים, וכי התנאים הפיסיים עשויים להצניח את התמותה באחוזים רבים. נכון שבמקרה שלה דובר באנגלים, אבל בהחלט יתכן שגם ישראלים מרגישים יותר טוב בתנאים יותר טובים. המלכה ויקטוריה התרשמה עמוקות מעבודתה, והקימה ועדה לשיפור הבריאות, שנייטינגייל לא השתתפה בה כי היתה אשה (ולא הוגש בג"צ על אי שיתוף אשה), אבל היא הכינה את דו"ח הועדה, כי בכ"ז צריך לדעת מה לכתוב שם.

אצלנו לא מדובר בחיילים בריטיים. אבל ברור שמדובר לא בסתם חולים, אלא בחולים עניים. או לפחות לא מספיק עשירים כדי לשכור מיטת-חולי עם אחות צמודה ורופא אחראי באיזה חדר מרווח. וכידוע, יש לנו מלחמת חורמה בעניים, שמתרבים בארץ בלי חשבון. ולמרות זאת המדינה הולכת לקראתם. קודם כל, הוכרז על תקן תפוסה  של  120% מאושפזים למחלקה. הקביעה הזו הריהי פלא מתמטי ממש. כי בבתי הספר, ואפילו בלימודי חמש יחידות מתמטיקה, לא נכנסים יותר מ- 100% בשלם אחד.

אבל לחולים כפויי הטובה לא די גם ב- 120% המהפכני, והם מתרבים ומתרבים.  מגיעים חולים לא בריאים, הלוקים במגוון מחלות. מי יטפל בכל זה?

נכון, המערכת התגייסה להרחיב את היריעה, ועכשיו היא מאחסנת חלק מהחולים בחדרי המיון, כדי להוריד את האחוזים המבהילים במסדרונות. אחרי הכל, השיטה הזו עבדה בהזזת הקו האדום של הכנרת, בעזרת השם היא תצליח גם בבריאות (ובעיקר בחולי).

אבל החולים הללו לא עוצרים גם בחדרי המיון. עכשיו הם יוצרים צפיפות לא נסבלת באכסניה החדשה, וחלקם אפילו חשים ממש ברע ומנצלים את הצוות הרפואי המצומצם שתפקידו לקלוט פונים חדשים. ובעיקר את האחיות הקורסות. ככה זה נשים. קשה להן. הן לא מספיקות לטפל באינספור חולים לשניה.

לשמחתנו יש כמה גברים שעומדים בפרץ, בודדים כנגד גל החולי הגדול השוטף בני אדם שאין להם תקציב לרפואה פרטית. שר האוצר ושורת פקידיו המסורה. הנה אנשים שהצליחו לחשוף את מזימת הציבור לגזול את כספי הציבור לטובת בריאות הציבור.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Gil  ביום 16 בפברואר 2011 בשעה 10:24 am

    זה מה שקורה תמיד כשיש מונופול. במקרה הזה מונופול שירותי בריאות שמוחזק בידי המדינה. מי שרוצה לשפר את המצב צריך לשבור את המונופול. יש דרכים רבות לעשות זאת (אצל הקנדים, למשל, המערכות הן פרטיות והמדינה מממנת את הטיפולים; בסינגפור יש ביטוח למקרי אסון שכולם מחוייבים לרכוש ועלותו נמוכה ויתרת הכסף מופקדת אצל האזרחים והם יכולים לקנות בכסף הזה רק שירותי בריאות, כפי ראות עיניהם. אלו רק שתי דוגמאות אך המשותף להן הוא שהמדינה אינה בעלת השירותים אלא רק המממנת שלהם), אך כדי שיהיה שינוי הכרחי שיופסק המונופול. כל עוד לא נעשה זאת נמשיך לשלם הרבה כסף על מעט בריאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: