חברון במאה ה- 19
שנים אני שמאלנית מרעילת בארות, ממוקמת מנגד לקריאות הנאצה של רבים. אבל זה היה במדינה אחרת. עכשיו הכנסת של המדינה שלי טוענת שצריך לחקור את השמאלנים, ובעיקר את הארגונים לזכויות האזרח, אלו שתמיד החשבתי לפאר היצירה היהודית/ישראלית. עכשיו עומד להוודע לי בחוק כי למעשה הולכתי שולל ומדובר בסייעני טרור שיש לשלוח מיד לסיביר (אלא שזו, למרבה הצער, עדיין לא בידנו). ובמקביל, אני מודה, מאוד מעייף לתקוע סכינים בגב האומה, בעיקר היום שגם מחיר הסכינים בשמיים.
אם כך, למה לא לנסות להיות חלק מהקונצנזוס? למה לא להתפכח מהאופיום השמאלני (שאמנם מעולם לא היה להמונים, ובכ"ז הוא משכר). זה יכול להיות הרבה יותר נוח, וגם להרגיש חלק ממשהו גדול, ולא במקום המעייף הזה של צדק צדק תרדוף.
והרי מן העבר האחר אני רואה מסות עצומות של אנשים חדורי אמונה. ומה אם באמת חברון והסביבה הם סלע קיומנו וכור מחצבתו על העם היהודי וערש הולדתו? מה אם באמת הישע הוא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל (טוב, בלי קשר להשקפת עולם, כל אזור בארץ עדיין נמצא במקומו, שום השקפה לא מזיזה אותו משם). אבל בלי התחכמויות, מה אם כל העניין הזה עם הרצל המתבולל ומדינת ישראל עם הצהרות השיוויון שלה וההצמדות שלה לחוף הים, מה אם כל זה טעות? נניח, למה דווקא תל-אביב, כשאפשר לבחור בחברון?
ואם כבר להתפכח, אז עד הסוף. לא להשאר עם חצי הנגאובר. הרי הייתי רדיקלית, וזה לא משתנה.
אם כך – צריך לספח את השטחים החברוניים. איך זה לא קורה? עם רוב כ"כ גדול לימין בעם ובממשל? סיפוח! ואם החלפת שטחים, אז עדיף להחליף תמורת תל-אביב, לא? ובאמת, איך לא קמה תנועה לסיפוח מיידי? מה עושים כל נערי הגבעות האלו, שלוקחים להם שטחים לדיור, במקום לחסום כבישים ולשלוח את חברי הכנסת שלהם לחוקק את שם ישראל על כל גבעה רעננה.
רק אם מדינת ישראל המשונה הזו תכיר בארץ ישראל כאילו הייתה מדינה שלמה, כלומר תכיר דה יורה במצב דה פקטו, רק אז אפשר יהיה ליישב את כל השמאלנים האלו משדרות רוטשילד בפתרונות דיור 5 דקות מכפר סבא. רק אז אפשר יהיה להשקיע בכל הצעירים באופן שיוויוני, אפילו אם אינם מתנחלים. כי כולנו נהיה לא רק אזרחות אחת, אלא מדינה אחת.
רק אז אפשר יהיה לתקצב את המוזיאונים במרחב החברוני, כמו את אלו בישראל הישנה, בלי חקיקה מיוחדת. רק אז אפשר יהיה להקים היכלות תרבות בכל מקום בארץ ישראל, ואמנים יוכלו לסרב להופיע סתם כי זה לא קל"ב, או כי יש להם אירוע משפחתי באותו יום.
רק אז אפשר יהיה להעלות את השכר הממוצע בישראל לזה של המתנחלים
בעצם, הסיפוח הזה נשמע לי פתאום כמו אינטרס שמאלני. השמאלנים יקבלו פתאום יותר תקציבים, יבטלו להם את הכיבוש.
אז אני מתלבטת. לספח או לא לספח? ולטובת מי?
אורה לב-רון משוררת ומחוללת צדק 
תגובות
שלום
המתנחלים השתכרו כ- 7,730 שקל לחודש, לעומת השכר הממוצע הארצי של 7,570 שקל. ואם זה היה ההיפך זה היה משנה? לי זה לא משנה. אין לישראלים מה לעשות בחברון, נקודה סוף. הבעייה שבגללה מחוקקים את כל החוקים הרעים המטופשים הבלתי ניתנים לאכיפה הנראים כפרובוקציה של סוכנים זרים היא שיש מי שמנסה בגלל עוול זה לחסל את מדינת ישראל, לא אני לא פרנואיד אני פשוט משוטט ברשת. חבל שאותם ה NGO
הישראליים אינם מצליחים לבדל בין לבין. כתוצאה גם אנשים כביכול סבירים כביכול הגונים מוצאים הצדקה לבדוק מה בדיוק הולך בארגונים אלו וחבל.
יש לישראל כל החוקים כדי לפעול נגד מרגלים, טרוריסטים, רוצחים, מוציאי דיבה. לא מדובר בחוק כזה. מדובר בחוק נגד אנשים שאין נגדם לא חשד וודאי שלא ראיות לעבירה. אבל יש להם דעות שמאלניות, כגון שהם בעד זכויות אדם. החוק (שלא התקבל עדיין) מאפשר לפוליטיקאים (כנסת) לחקור אותם, בתקווה שימצאו משהו לא חוקי, ואם לא, לפחות ימררו את חייהם.
"אנשים כביכול סבירים כביכול הגונים"
ואידך זיל גמור
ל ישראל ביתינו,איווט ליברמן,פאינה קירשנבאום,אנסטסיה מיכאלי,ציפי חוטובלי
"אתם העוברים בים המילים החולפות
קחו את העבר, אם תרצו לשוק המזכרות.
הערימו את אשכולותיכם בבור נטוש, והסתלקו
כי לנו יש מה שאין לכם, מולדת.
אתם העוברים בים המילים החולפות, כמו אבק זלעפות
לכו מכאן לאן שתרצו, קחו פספורט, אבל לא בינינו בשום אופן!
הגיע זמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא ביננו!
צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתינו
צאו מהיבשה. מהים, ומהכל."
מחמוד דרויש