בתוך גביש בתוך אויר

בתוך גביש בתוך אויר
 
בתוך גביש בתוך אויר
כפות הרגלים מרחפות הידים
בחלל קריר ופער בין הבטן
לגב. גופי עביר
למשבים שקטים, אני
פרודה עכשיו.
בתכלת המקרית המקיפה ריחופים
אחרים. פגישה, הגבהת מגבעת, נפנוף
מטפחת, חילופים. אני מגביהה.
ידי אינה נשלחת לשובלים מסתמנים
הַחְלָקָה מנגד היא קירבה ממש
באווירים כאלו. כך מישהו
נפגש.
ושוב האצבעות מתרווחות למלוא
התכלת האצורה, מפסלים אותן
בִזכוכית זכרון למימד שנחלש.
ואין גם משמעות לִצדדים, לפנים ואחור
אתה מגיע, מישיר מבט, פורש כנפים
אצל עצמך.
כל הפינות מצטרפות למסכת של מישור.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: