למה לקבל החלטות כשאפשר לקוות שיהיה טוב? בית המריבה כמֵיצָג

 
טוני בלייר אמר פעם בראיון שלמנהיג יש רק תפקיד אחד: לקבל בכל רגע החלטות. המציאות משתנה, דברים צצים, תרחישים מפתיעים, וכל העת יש לבחור בין אלטרנטיבות. כדאי שההחלטות תהיינה נכונות, אבל העיקר שתהיינה החלטות. הוא תאר מסכת סיזיפית של קבלת עשרות החלטות ביום, שדווקא גרמה לו סיפוק, כי בלעדיהן הכל היה נתקע.
 
עכשיו עומד בלייר מול מסך הטלוויזיה ורואה בהשתאות איך בישראל אין צורך לקבל החלטות. למה להחליט, המציאות לא זורמת מעצמה? ולראיה, הנה יש כאן סכסוך שמתנהל כבר שנים בהצלחה גוברת, משתתפים בו ערבים ויהודים והמון נשק. מתים מדברים כאלו, גם נפצעים. אז מה עושים?
שכל אחד יעשה מה שהוא מבין. למה דווקא המנהיגים צריכים לקבל החלטות בנושאים לא נעימים כאלו? חייבים להודות שיותר קל להחליט באיזה מלון להתאכסן בוושינגטון.
יחד עם זאת אי אפשר להאשים את ההנהגה באי קבלת החלטות. היא כבר קבלה החלטה פעם: הקימה צבא, ציידה אותו באמצעי לחימה ובנוהלים. כל ילד יודע שאם ערבי מתקרב ונראה חשוד (בעיני המתבונן), הוא קורא לו לעצור. ואם הערבי ממשיך להתקדם, אפשר להעריך שמדובר בסכנת חיים. ואם אתה חש מאויים – אתה יורה. נכון, ברגליים, אבל אם אתה לא צלף? הלך עליו.
 
כאילו לא די בהחלטה חשובה כזו, נדרשת ההנהגה לקבל החלטות בשאלה המיותרת מה עושים אם יהודי מתקרב לחייל עם אבן ענקית? ובשאלה מה עושים אם מאות נערים מתקרבים עם מאות אבנים? והשאלה הזו גוררת המון הכרעות נלוות, כמו מה עושים כשנערים נכנסים בהמוניהם לשטח צבאי סגור, והם לא שמאלנים, אלא מלח הארץ ואין להם אלוהים? כלומר יש להם אלוהים, אבל הוא לא ישראלי אלא אקס טריטוריאלי?
ברור שלמנהיג אין ראש לטפל בזה. הרי לא חסר לו מה לעשות. כידוע, אנחנו מדינה קטנה עם המון בעיות, והוא בדיוק עסוק בטיפול בהחזרת גלעד שליט. רגע, בעצם גם בעניין גלעד שליט צריך לקבל החלטות, למשל האם לשחרר אסירים. טוב, אבל מנהיג המדינה היהודית היחידה עסוק כרגע בפרישת רשת בטחון פנסיונית. טוב, לא בדיוק, כי אם יפרוש רשת, בינתיים יברחו לו המצביעים מהקמפיין. ובכלל, למה דווקא הוא? לא מספיק שהשקיע מאמצים וכספים כדי להגיע לתפקיד, עכשיו גם המדינה נופלת עליו?
בקיצור, במקום לקבל החלטות כל הזמן, שזו עבודה מפרכת ומלחיצה לכל הדעות, לא עדיף לקוות שיהיה טוב?
כשהגנן בנופש, היבלית חוגגת. עשבים שוטים מסתובבים עם קלצ'ניקוב תחת כל עץ זית רענן. בתקופת ההתנתקות תיארתי את הערוגה לגידול עשבים שוטים  ב "חופש"
אין ספק שהיתה זו הפקה מלהיבה, עם הכתום המשגע וניתוץ הסדר במדינה השכנה ישראל. תרמילאות ללא לאות בלי להרחיק לטוס, אבל עם להרחיק לכת.
עכשיו כולם צופים במיצג הענק החדש: הלוקיישן – חברון. הקונפליקט: האם קוראים לזה בית המריבה או בית השלום. ההטעייה: כאילו יש צורך להחליט של מי הבית. הסוגיה האמיתית: איך מפסיקים התפרעות אלימה בראש חוצות. שכן, בעוד השיח נעזר במסמכי טאבו סבוכים ובסוגיות מקרקעין ורכישה, הבעיה המיידית והמתמשכת גם יחד היא אלימות חסרת מעצורים כלפי שוטרים, חיילים, פלשתינים וכל מי שעומד בדרכם.
ושוב נדרשים הממשלה ובית המשפט לקבל החלטות, מול הפורעים חדורי ההתלהבות. ושוב עולה השאלה: למה דווקא ברק צריך לקבל החלטה? אולי הוא יעוף בבחירות הקרובות, וניצל? אולי כך העונש הזה יפול על מישהו אחר? ולחילופין, למה דווקא ציפי ליבני? היא לא ראש ממשלה, ואולי גם לא תהיה, אז למה לה לשבור את הכלים ולהחליט? אולמרט? הוא כבר רואה את הסוף, אז שהוא יטבול את הידיים במדמנה? לא בשביל זה הם נאבקו לזכות בתפקיד. שהמדינה תשב בשקט ותחכה.
 
תוך כדי כתיבה מגיעות הידיעות שכוחות הבטחון שחררו את הבית, ואת הפורעים החמושים השליכו החוצה. תארו לכם שמגיעה ידיעה על טרוריסטים בגבעתיים המבקשים להתנקש במישהו ברחוב מסויים, ויפנו אותו לרחוב אחר.
עכשיו שולחה לאדמת הקודש להקת צאן הקדושים משליכי האבנים, שופכי החומצות ובעלי המחסן הגדול שנתפס בבית החברוני ובו שלל מוטות ברזל, אלות ופרופ מגוונים שניתן לאסוף שוב בלוקיישן אחר. יהיה אקשן.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  ביום 4 בדצמבר 2008 בשעה 4:22 pm

    ובעיקר מרתיח.

  • אורה לב-רון  ביום 4 בדצמבר 2008 בשעה 4:56 pm

    עצי זית עולים בלהבות בערוץ 10.

  • גיל  ביום 4 בדצמבר 2008 בשעה 10:36 pm

    תארי לך בית בגבעתיים, שהכסף שולם תמורתו.
    לא רק זה – נחתם חוזה.
    לא רק זה – החוזה נבדק ונמצא מהימן.
    לא רק זה – המוכר הוקלט מודה במכירה.
    לא רק זה – המוכר מאויים על חייו אם יודה במכירת הבית.

    המוכר מערער על המכירה, ומה עושה בית המשפט ? מכריע שיש לזרוק מהבית מיידית 13 משפחות שגרות שם אחרי שהבית נקנה.

    זה יותר גרוע מטרור – זה חוקי סדום.

  • אורה לב-רון  ביום 4 בדצמבר 2008 בשעה 11:27 pm

    הקונה שהפסיד בבית משפט מצית את מכוניות תושבי גבעתיים, מכה בהם, שורף את העצים ברחובות ? והמשטרה משחררת אותם כי נגרם להם עוול משפטי, לדעתך?

  • טלילה  ביום 5 בדצמבר 2008 בשעה 1:25 am

    מעולה.

  • לאה  ביום 5 בדצמבר 2008 בשעה 1:29 am

    אורנה, איננו שייכות לאותו צד פוליטי, אך אני מקוה שאוכל להציג את הצד שלי מבלי לגרום לעימות.
    הפינוי, עד כמה שידוע לי, איננו פינוי לצמיתות משום שהקונים הפסידו במשפט. היתה עתירה לבג"צ כדי להחליט למי שייך הבית, ובג"צ החליט שהמדינה יכולה לפנות את הבית עד לתום ההליכים. עלי להדגיש – בג"צ לא חייב את המדינה, הוא התיר לה.
    לעניות דעתי, ואני מקוה שתסכימי איתי, היה עדיף ששני הצדדים יגיעו להסכמה, פשרה כלשהי, כדי להימנע המעימות שראינו בימים האחרונים.
    לגבי ההתנהגות כלפי הפורעים – אנסה לומר בעדינות ובזהירות: פעמים רבות אנו רואים התפרעות מצד הערבים – לפעמים אלה פיגועים, לפעמים זה ארוע מחריד כמו בעכו ביום כיפור השנה. באף אחד מהמקרים האלה לא באו לבתי הפורעים ופינו אותם בכוח, ובודאי שלא ביצעו דברים חמורים יותר.
    בתקוה להבנה, ומציאת המשותף בינינו,
    לאה

  • לאה  ביום 5 בדצמבר 2008 בשעה 1:46 am

    יצא לי בטעות אורנה. סליחה.

  • אורה לב-רון  ביום 5 בדצמבר 2008 בשעה 10:33 am

    טלי – תודה ביותר. כוונתך שניצחתי במשהו? אני דווקא מרגישה הפסד מתמשך.
    ללאה: שימי לב שלא מדובר כאן בבית המשפט ובעניין הנדון בו. אולי אכתוב על כך בנפרד. הנושא הוא קבוצה של אנשים אלימים וחסרי מעצורים, המסתובבים תקופות ארוכות מחוץ למסגרות בית הספר ועבודה, כשהם חמושים בחומרים מסוכנים, אלות וברזלים וברובים, ואין להם מעצורים להשיג את מבוקשם. הם פוגעים בשוטרים וחיילים (או בלשונם ביהודים) וגם בערבים, שורפים מנתצים ופוגעים פיסית.
    אז על איזו פשרה את מדברת? שיתירו להם לשרוף 10 מכוניות והם יוותרו על 20?

  • בני  ביום 5 בדצמבר 2008 בשעה 11:23 am

    כחוק, ראוי שישאל את עצמו (או מישהו אחר, כי בד"כ עצמו חושב שיודע את כל התשובות מראש) – מה בכלל יש ל-13 משפחות לחפש באזור ההוא?

    בית מריבה? אכן, לייצר מריבות. ולא משנה הסיבה..קברי אבות, קברי אמהות או גזוזטראות אחים – הסיבה היא אחת – יצירת ריב ומדון בשם אמונה דתית ושימוש פנאטי בסמלים דורסניים ללא יכולת חשיבה הגיונית.

    נכון, הערבים רעים ורוצים להעיף אותנו מהמדינה, אבל זו סיבה ל-13 משפחות לחיות בלב איזור עוין ולעשות כאב ראש לכולנו?

  • אורה לב-רון  ביום 5 בדצמבר 2008 בשעה 11:29 am

    גרות 13 משפחות, אבל הגיעו מאות מחרחרי מהומות ופירומנים כדי להשתתף במיצג האלימות.
    תודה, בני, טוב למצוא איים של חופש מכבלי קברות צדיקים וקברות אחים אחרים.

  • צופיה מלר  ביום 6 בדצמבר 2008 בשעה 12:56 pm

    עצם הצורך האובססיבי של קנאים יהודים קיצוניים להתגורר דווקא בתוך איזור המועד לפורענות – הוא המקומם, לא פחות מאשר הפרת החוק! דווקא יהודים שסבלו במשך דורות מפוגרומים שנעשו בהם ע"י פורעים בני עמים שונים, הם שצריכים להיות רגישים יותר מבני עמים אחרים לכבודו, לשלומו הגופני והנפשי ולזכויותיו של הזולת ובמיוחד בעלי היומרות לשמש מופת וסמל לבני עמים אחרים – הם שהיו צריכים לנהוג אחרת בבני המיעוטים החיים בקרבם! הלוואי, אורה, ולא היית צודקת בטענותיך. כמה טוב שיש עוד אנשים כמוך שמנסים לפקוח עיניהם של עיוורים ושל קנאים חסרי מצפון ובושה, וכמה חבל שהמנהיגות שלנו במשך שנים רבות לא חזתה ולא צפתה את המכשלה הזאת, ובעצימת עיניים מוסיפה גם עתה לתת לה יד!!!

  • אורה לב-רון  ביום 6 בדצמבר 2008 בשעה 3:36 pm

    של המנהיגות, כפי שציינת, הוא העוורון מתוך בחירה. כבר החלטנו שאנחנו מדינה יהודית, ויש קבוצה שטוענת לבעלות על משמעותה של אותה יהודיות, אז למה להתערב, ולפקח, שיעשו מה שהם מבינים. והם, כמו כולם, מבינים שכדאי להפעיל כוח על חלשים אם רשויות המדינה משגיחות עליך בשעה שאתה פועל אוון. גם במשפחות הפשע הפועלות בגבולות הקו הירוק יש לא מעט כיפות וב"ה, ובכ"ז המשטרה מנסה לאכוף עליהם את החוק מדי פעם. יש כאן מקרה מובהק של קבוצה משיחית אלימה שרואה את אלוהים כצל המלווה אותה, ורשויות השלטון המקבלות עליהן את הדין. בבחינת: אם אלוהים איתם, אז למה שאנחנו נהיה נגד?

  • אורה לב-רון  ביום 6 בדצמבר 2008 בשעה 3:39 pm

    בשורה השלישית צריך להיות אם רשויות המדינה
    לא
    משגיחות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: